הכל חדש ונוצץ

הדודים מגרמניה נותנים לך 5000 שח לכבוד הנסיעה שלך לפולין - כך הזקנה - נו מה את אומרת על זה?

- יפה מאוד, תודה רבה

לפני כמה ימים חוזר סוסון ממנה עם מעטפה ביד ובה צ'ק של 5000... כשאהיה ראש ממשלה אצטרך לפרוע את החשבון.

הפעם לא חיכיתי שיגידו לי 'נו מה אומרים לדודה...'

טלפנתי לדודה להגיד תודה אבל היא בכלל לא ידעה על מה אני מדברת. סיפרתי לדודה שאני נוסעת לפולין היא לא ידעה כלום. הדוד אמר שהוא היה שנתיים בטרזיינשטט, הדודה סיפרה איך משפחתו של אביה נספתה כולה בשואה ולא נותר שום זכר למשפחה הזאת. המשפחה של אמה עלתה לארץ עוד לפני הכל. בין שנות ה-20 ל-30 . הדוד הוא היחידי שקיבל רנטה מהגרמנים על שהייתו במחנות. עכשיו הוא גר בגרמניה. היא סיפרה על גרודנו, העיר שממנה באה, איזה מקום יפה זה היה מלא תרבות ואיך העיר נראית היום... בניינים גבוהים, זה לא זה. הבטחתי שבמסע הבא שלי אבקר בגרודנו שאז היתה בפולין והיום היא בבלרוס וזה לא כלול בטיול. היא סיפרה על היערות... שום דבר בקשר ל-5000 שח.

טלפון. אמא מחייגת לאחותי ומגיעה אלי בטעות.

- נו קיבלת את הכסף?

- כן קיבלתי, תודה רבה. אפילו אמרתי לדודים תודה רבה

- המממ כן, זה יפה מאוד שהם נותנים כסף. 5000 לך ו-5000 לאחותך

- למה לאחותי? הרי היא לא נוסעת לפולין

- אבל הם דודים גם שלה

- מה הקשר? אני מקבלת כסף בשביל פולין. ובשביל מה היא מקבלת את הכסף? אגב הם בכלל לא יודעים שאני נוסעת לפולין אז על מה הם נתנו את הכסף? - אמרתי כשאני מצחקקת - צריך לכתוב עליך ספר על מה הם נתנו את הכסף אם הם לא יודעים שאני נוסעת לפולין?

- לא סיפרתי להם. הם לא צריכים לדעת כל דבר.

- טוב, אז אני סיפרתי להם. רציתי להגיד להם תודה והם לא ידעו על מה אני מדברת

- הם לא צריכים לדעת

- למה?

- הם לא צריכים לדעת הכל. אני לא מספרת. וכשאני כן מספרת את מתעצבנת

- תלוי איך מספרים - אמרתי וראיתי איך היא מנסה לגלגל את הכל עלי ועוד רגע אני נסחפת אתה לויכוח על משהו אחר. היא תגיד שהיא סיפרה ואני אגיד שהיא סיפרה בצורה מעצבנת והיא תכחיש כרגיל.

- אז איך הם נתנו לי כסף לנסיעה לפולין אם הם לא ידעו שאני נוסעת לפולין? הרגשתי די מטופשת להגיד להם תודה כאשר הם לא יודעים על מה. איך הם נתנו כסף?

- במקרה הם נתנו כסף

- במקרה?

- כן, הם כל הזמן נותנים כסף. הם מקבלים ביטוח לאומי ונותנים לי את זה. אני מחלקת את זה איך שנראה לי. נתתי לך 5000 לאחותך 5000 ואת היתר השארתי בשביל מתנות יומולדת לילדים. בשביל עצמי אני לא לוקחת כלום. את רואה? אני מחלקת את הכסף איך שאני רוצה. את צריכה להיות ילדה טובה כדי שתקבלי.

.....ילדה טובה...... הנבלה הזקנה עוד מעיזה לחנך אותי. בא לי אותו רגע להפליק לה סטירה. ילדה טובה. אני אראה לה מה זה ילדה טובה. כלבה זקנה. אני דווקא ילדה טובה... ילדה יותר מידי טובה.... וכשאני ילדה טובה באמת היא מראה לי את נחת זרועה.... כלבה זקנה. כל הכוח בידי הכלבה המנוולת הזאת. היא מקבלת כספים מהדודה אני לא יודעת בשביל מה ועושה עם זה כראות עיניה. הדודה בכלל לא יודעת מה היא עושה עם הכסף הזה. למה היא סומכת עליה? הרי האשה הזאת מושחתת יותר מכל הפוליטיקאים שלנו. היא מחזיקה את כל המשפחה בצואר. היא עושה עם הכסף שלה מה שהיא רוצה, היא עושה עם הכסף של אבא מה שהיא רוצה היא עושה עם הכסף של הדודים מה שהיא רוצה. מי נותן לה את הכוח הזה? ... כמה כסף הם נתנו לה? מה היא עשתה איתו? לאורך כל הסאגה המשפחתית הזאת שמעתי שהם נתנו כסף הדודים.

הם נתנו כסף לבר מצווה של א'

הם נתנו כסף לשלם שכר דירה לבית הלבן

הם נתנו כסף לבנית העסק מהגהינום וכשהעסק נמכר למי הלך הכסף?

ומה בקשר לדירה של אחותי והשיפוץ? הם גם נתנו?

ומי משלם את המשכנתא לדירה של אחותי? הם?

היו לה הרבה חובות. מי כיסה אותם?

הם נותנים כסף ולא יודעים לאן הוא הולך?

ומה עם החצי חצי הקדוש של אמא? גם כאן היא מפרה את החלוקה? אומרת חצי חצי מבטיחה חצי חצי אך לאחותי היא נותנת חצי גדול יותר?

ולמה היא שולחת אותי להגיד להם תודה אם הם לא יודעים לאן הכסף הולך?

למי הם נותנים את הכסף הזה?

כמה באמת הם נותנים?

מה עם התביעות? גם זה שולם לאחותי ע"י אמי מכסף של הדודים והם לא ידעו על כך כלום?

ואם הם נותנים כסף למה אין לה כסף לטיפול בסוסון?

הרי זה לא כסף שלה בכלל. באיזה זכות היא לוקחת אותו ומחלקת כראות עיניה?

ולזכור שהיא עצמה מצהירה כל הזמן חצי חצי רק שהחצי של אחותי גדול יותר.

חתיכת נבלה

אם היטלר החליט לשרוף יהודים היא היתה צריכה להיות הראשונה

 תמיד היא התעסקה עם הכסף של המשפחה זה לא חדש