הכל חדש ונוצץ

הייתי די מצוברחת מכל הסיפור. בשבילי מסע השורשים נגמר, או בעצם לא היה כלל. תחילה אמרתי לא נורא מה אפשר לעשות ככה זה בטיול. זה קורה, תמיד מפספסים משהו, התחלתי להרהר בנוסח הניו אייג' מי אחראי לפספוס הזה אני שטעיתי והטעיתי, או שהייתי עדינה מדי ולא היו לי מרפקים או קברניטי הטיול המארגנת הנחשית המדריך המדריכה המקומית או הנהג. ידעתי שאין טעם לעסוק בזה אך זה העכיר את מצב רוחי.

למחרת קמנו לבוקר גשום. עד עכשיו מזג האויר היה נפלא. היה בהיר, היה חם, לבשנו קצר ואנשים אפילו קיטרו על המעילים ובגדי החורף שהם לקחו לטיול. אבל מעכשיו כבר לא היה להם על מה לקטר. גשם גשם ועוד גשם. עד סוף הטיול. וקר. גשם מטורף התחיל לרדת כבר יום לפני כן. ישבנו אז במסעדה בככר העיר זמושץ' מתחת לשמשיות והמבול הרטיב אותנו. הייתי עייפה. הרגשתי מאוד בודדה

הראש התחיל להתפוצץ לי באותו בוקר המחרת. כן , שוב מיגרנה. לא לא עכשיו! הרגשתי כמו פגר. אני צריכה קפה. קפה שחור. אספרסו. זה הדבר היחיד שעוזר, עם כדורים כמובן. בחלם שתיתי קפה והתאוששתי. גם המצברוח השתפר. המשכנו למיידאנק שוב דרך שדות ירוקים ובתים קטנים עם גגות אדומים ושדות חרדל צהובים. מיידאנק מתואר כאן. רק שהוא תופס אותך בלי להתכונן. כך סתם בלב השדה בפאתי לובלין ניצב לו מחנה. אני רק יכולה לומר במבט קצר לאחור שהוא מעורר תחושה של גועל. זה המחנה היחיד שנשארו בו כל המתקנים והאדמה לא כיסתה דבר. בניגוד לאושוויץ שנראה כמו מכונה משומנת חסרת רגש מיידאנק נראה יותר אנושי. התגלמות הרוע והטירוף אך זה יותר אנושי ממכונה.

בערב קינחנו בלובלין ושכחנו לרגע מהשואה ומוראותיה. חגגנו שם למישהי יומולדת במסעדה. קיבלנו גם מכתבים מהבית, כאילו, הגשם פסק. עיר יפה לובלין. משאירה טעם טוב כמו קרקוב. עיר עתיקה וציורית יש בה וגם שם עקבות יהודים בכל פינה. לא רק עקבות. ישיבת חכמי לובלין מתחדשת ומוקמת . שוב תחושה שאני בארץ או באיזה סניף של א"י או שא"י זה בעצם סניף של פולין. אנשים מחפשים שם כתובת ומוצאים אותה....

..... יום 5 פנינו צפונה לוורשה. בדרך עצרנו בעיירה ציורית יפהפיה בשם קז'ימירז' דולני. עיירה טיפוסית. רואים הרבה כמוה באירופה -  גרמניה, אוסטריה, שוויץ, רואים הרבה כמוה באמריקה. בטיולים ברחבי אמריקה עברתי עשרות כמוה, בתים קטנים ומסוגננים, עצים ירוקים כנסיה עם שפיץ אבל לא היו שם יהודים. בפולין בכל עיירה כזו היו יהודים היה בית כנסת, היו שירותי קהילה, יש בית קברות. גם בכפר השכוח הזה רואים עברית. יש שם בית קברות יהודי שנמצא על גבעה ומזכיר לי קצת את משחק המחשב האהוב עלי. בית הקברות נהרס ושוקם. הפולנים לקחו מצבות מנותצות והרכיבו אותן על קיר בטון. לפעמים אני מעריצה את הפולנים איך הם משמרים את עקבות היהודים שנעלמו ממנה. כן, בכל מקום היו יהודים, בכל עיירה קטנה... אני תוהה לרגע מה זאת גולה. מי המציא את המושג הזה? הרי יהודים חיו כאן מאות שנים. האם באמת היה רע להם או שזו מן שטיפת מוח של מערכת הלימוד שלנו. אמא אומרת שהיה לה טוב בפולין. אם היו אומרים לה ז'ידובה לכי לפלסטינה היא היתה מצטמררת למשמע פלשטינה ועכשיו היא כאן.

היהודים התחילו להתישב בפולין במאה ה-12 בקירוב. היא היתה כמו אמריקה פתוחה לכול. היא ממוקמת טוב פולין, מרכז אירופה, לא פלא שהיתה מבוקשת. שושלת הקז'ימירז'ים היתה מאוד ידידותית ליהודים. רוב יהודי פולין הגיעו מגרמניה היא אשכנז.... אני לרגע חושבת על אמריקה. גם היא פתוחה למהגרים, גם בה יש מלא יהודים, בפולין 1939 איש לא ידע שכעבור 6 שנים לא יוותר בה כמעט אף יהודי ומה עם אמריקה.. מי יכול למנוע מכך שגם שם יקום איזה היטלר שיחליט לפנות את אמריקה מיהודים.... האמריקאים הם נאצים טובים. הם מאוד ממושמעים, מרובעים, עובדים על פי חוקים ותקנות וגאים בעצמם. גם שם יש קבוצות גזעניות. מי אומר שלא יקום איזה היטלר מתוך הקו קלוקס קלן, בעל כאריזמה ויסחוף אחריו את כולם. מה קרה שם? איזה רוח רעה עברה שם באירופה בין  39 ו-45? למה שזה לא יקרה שוב? מי יכול למנוע את זה?...

יש לכם שעה להסתובב אומר המדריך. אני כה שונאת את זה. עם מי אני מסתובבת הפעם? לאן אני הולכת? על מי אני מתעלקת ? על צמד הבלונדיניות? או אולי על הדרוזי? או על הזקן? או אולי על משפחת הבנות המעורבת? או על קבוצת הסנובים? לא נעים להיות לבד בקבוצה. וזה הטריד אותי יותר מכל.