הכל חדש ונוצץ

בעצם היא עצמה לא עשתה לי כלום הפעם. היא עשתה טיפול פנים לעצמה. לכבוד יום הולדתה החמישים היא החליטה שהיא צריכה להיראות יותר טוב. מה זה עניין שלי. אני הרי יודעת שהיא לא עשתה את זה לכבודי או נגדי או בשביל לעצבן אותי שהרי לא היינו בקשר. היא עשתה את זה לעצמה.

היא לא סיפרה לי על תאילנד. זו אמא. ואם כבר שאלתי היא אמרה שהיה שם חרא. זה היה טיול מאורגן בתקופה לא הכי מתאימה כשהכל היה יבש, היא נסעה עם אורית ואורית התעללה בה. ואני מאמינה לזה כי מה שאורית עשתה לה בתאילנד היא עשתה לי בסין. היא כל הזמן ניסתה להתחבר עם אנשים מהקבוצה, היו לה שגעונות כמו ללכת לישון מוקדם לסגור וילונות ולא להפריע בלילה. לי זה לא הפריע שהיא ניסתה להתחבר עם כל מיני אנשים שתלך, אני לא ממש מכירה אותה וגמני יכולה להתחבר. גם לא נכנעתי לתכתיבים שלה. קמתי בלילה, הפרעתי לה ואת הוילונות פתחתי אחרי שהיא נרדמה. אחותי כל הזמן רבה איתה. היא טוענת שאורית לא העזה לעשות אתי את מה שעשתה אתה. ואני מאמינה לה.

היא לא סיפרה לי על החברה של הבן שלה. היא לא סיפרה לי כלום. היא היתה לגמרי מאופקת. שוב זו אמא. היא גם לא קיטרה לי על החברה הזאת. שוב זו אמא. היא לא אמרה שיש לה צרות עם הבן כי יש לו חברה. זו אמא. וגם לא רבתי איתה בקשר לזה. רבתי עם אמא על זה שהיא מקטרת על דברים טובים. רבתי עם אבא שהתחיל לצרוח בלי שהוא יודע על מה הוא צורח. שוב זו אמא. היא מבעירה כאן את כל השריפות.

היא עצמה הזמינה אותי לחגוג יומולדת לבנה והיה נחמד. היא לא היתה יפה, היא לא היתה זוהרת, היא היתה על הפנים. היא היתה מבולבלת, היא באמת נסעה במונית כי שללו לה את הרישיון, אני לא הסעתי אותה. היא גם ערכה 2 חגיגות כדי לא להפגיש אותי עם ההורים.

בפסח נפגשתי עם כולם. טעות שלי. אסור לי להשלים עם הזקנים האלה. אבא באמת לא דיבר איתי. היא עצמה נראתה מיליון דולאר ובכתה שהיא משמינה. את זה אני לא אוהבת. אבל שוב, היא היתה אז עם אמא ועם אמא אסור לי לדבר בכלל. שתיהן ביחד זה כבר סיפור אחר.

אחכ היא הזמינה אותי ליומולדת של בתה. היא שוב היתה על הפנים. אולי היא הזמינה אותי בשביל שאעזור לה. היא יכלה לבקש ישירות. הייתי עוזרת. היא באמת היתה על הפנים. אני הצעתי לה עזרה. היא לא ביקשה ממני. רק ראיתי שקשה לה. היא רצתה להזמין מונית בשביל לסחוב את המתנות ובשביל לבקר את הבן בבסיס. אני הייתי עם אוטו והצעתי לה טרמפ. למה לא? ואז גמני ביקרתי את הבן והלכנו יחד למסעדה. מה רע? וגם הבאתי אותה הביתה. לא ירד ממני שום דבר שעשיתי את זה.

גם סיפרתי שאני נוסעת לפולין. היא גם רצתה. יכול להיות שהייתי פחות בודדה אם היא היתה נוסעת, גם הייתי משלמת פחות. אבל בסופו של דבר באתי לקחת ממנה את הטרולי.

היא לא סיפרה לי על הג'יפ. היא רק סיפרה שהיא קיבלה בחזרה את הרישיון ושהמשטרה עשתה לה את המוות. היא היתה צריכה לעשות שוב תיאוריה וכל נהג מנוסה יודע שאין קשר בין תיאוריה ונהיגה מעשית. למי למשל איכפת כמה אלכוהול מותר שיהיה בדם למי שבכלל לא שותה? זה שוב אמא. אני בכלל לא יודעת אם היא קנתה ג'יפ. וזה גם לא עניין שלי. את כל המהומות והסערות חוללה אמא. אמא יקרה. אמא מטומטמת. אמא רעה.

הגאונה של אמא גם היתה באילת. כמוני אבל בחול המועד. היה חרא. היה צפוף עד אימה עם עמך ישראל המתורבת וגם לא היו בגטים. אני דווקא נהניתי באילת. אז מי גאון של אמא?

אז מה כאן בכל זאת לא בסדר....

אני צריכה להחזיר לה את הטרולי.

זה אופייני לתוקף הפרוורטי שהוא תוקף ורוחץ בנקיון כפיו