הכל חדש ונוצץ

ישבנו לנו בטכניון על כורסאות מרובעות בצבע בורדו ושוחחנו. אפלולית כיסתה את המקום. למועדון הזה קראו בכחוס, שהיה פושט ולובש צורה. בזמנו זה היה המקום שבו קנינו קולה אחרי החוג. עכשיו זה נהפך לפאב. אנחנו ישבנו לנו ושוחחנו. ניגש אלינו מישהו. הוא שאל על הסטאטוס שלנו. אני נשואה אמרתי, ואני גרושה היא אמרה. זו לא היתה הפעם הראשונה או האחרונה שנשאלנו וזאת היתה התשובה. די נהניתי מהסיטואציה. לגמרי לא חשבתי  מה זה עושה לה.... אני הייתי אז נשואה עם ילד היא היתה גרושה מתוסכלת מרב חיפושים, אני עבדתי במכון, היא היתה מובטלת, או עובדת בעבודות זמניות או לומדת משהו. אני כבר לא זוכרת. היתה תקופה שהיא עבדה במשהו מזדמן, היתה תקופה שהיא למדה והיתה לה כזאת חיפושית עלובה שהיתה כל הזמן מתקלקלת, והיה לה איזה חבר און אנד אוף היא היתה שמנה ואני רזה וחטובה. רק עקבות לידה עשו בגוף חתכים. היא היתה מדברת על דיאטות, אני הייתי אומרת שאני לא יודעת מה זה ובאמת לא ידעתי.

כך הייתי לפני שנסעתי לאמריקה

איך הכל השתנה.....