הכל חדש ונוצץ

בגיל 12 אמא כבר התחילה לחסוך לי לדירה.

היינו גרות אני ואחותי באותו חדר. אני הייתי בחדר רוב הזמן, רוב הזמן היא לא היתה בבית.

אמא נורא אהבה את זה שהיא לא בבית אך מאידך מאוד סבלה מכך שאני כן בבית.

הארון המרכזי בבית היה בחדר 'שלנו' ואמא היתה כל הזמן נכנסת לי. אם לקחת משהו מהארון אם להציץ.

פרטיות לא היתה לאף אחד מאיתנו. אמא היתה חייבת להיות בכל פינה. היא היתה פותחת מכתבים וקוראת יומנים, אז כתבתי את אשר על לבי במן קוד סודי שכזה שגמני לא יכולתי לקרוא ולפענח.

לא היה לי עם מי לדבר. אם היה לי משהו על הלב זה נשאר ביני וביני.

כשהתגייסתי לצהל אמא הוציאה את כל הריהוט מהחדר וקנתה ריהוט חדש. אחותי זכתה סוף סוף בפינה משלה. לא חשבתי על זה אף פעם ככה אבל אמא החליטה שאין לי חדר יותר. סהכ היא התפרצה לדלת פתוחה אני לא רציתי להיות בבית, הלכתי לשרת רחוק ככל האפשר ואמא לא רצתה שאהיה בבית. אפילו כשחזרתי לחופשה היא היתה אומרת תתחתני כבר ותעזבי את הבית.

היא נורא חששה שלא אתחתן. היא היתה מביאה לי בחורים הביתה אפילו כשהיה לי חבר. לכל פינה בחיי היא היתה דוחפת את האף שלה. אם יצאתי עם מישהו ולא הייתי מעוניינת בו היא היתה כל הזמן מנסה לשכנע אותי שהוא נפלא ואני מתנהגת אליו לא יפה. סהכ הוא היה בחור די נחמד אך משעמם עד מוות. רק מטוסים היו לו בראש אבל אמא רצתה אותו. כשכתבתי לו שיש לי מישהו אחר שאני אוהבת אמא פרצה עלי בצעקות איך אני מעיזה לכתוב דבר כזה. מובן שהיא פתחה את המכתב שנשלח אלי בחזרה וקראה אותו עוד לפני שאני קראתי.

כשהייתי סטודנטית באונ' חיפה שוב גרתי בבית.  גם אז היא היתה דוחפת את האף שלה. היא תמיד רצתה שהם יעלו אלי הביתה ושכנעה אותי שבחורים רציניים עולים הביתה. רק מי שלא רציני לא עולה הביתה. היא היתה מקבלת אותם , מגישה להם כיבוד ומתיישבת איתנו כאחת מן המנין עם חיוך רחב. היא רצתה להראות להם שהיא נחמדה ואולי אף יותר נחמדה ממני. היא התנהגה כך גם עם מי שלא הייתי מעוניינת וכעסתי עליה. היא ענתה שזה הבית שלה ובבית שלה היא מתנהגת יפה. עד שבאחד המקרים מישהו בא, קבעתי עם מישהו אחר, יצאתי איתו לסרט והשארתי את אמא עם הקנדידט. היא טענה שאני מתנהגת לא יפה עם בחורים וכך אני לא אתחתן.

היא כל הזמן היתה מנסה לדחוף לי בכוח כאלה שלא הייתי מעוניינת בהם כלל. מכירים את זה שמישהו מתקשר ואת מבקשת לומר שאת לא בבית? (כשלא היו פלאפונים ומסנג'רים), אצלה זה היה ההיפך. גם כשלא הייתי בבית היא היתה מאתרת אותי. הלכתי לים והיא עשתה לי פייג' כאשר מישהו שלא הייתי מעוניינת בו חיפש אותי בבית. מובן שהוא מצא אותי בים. הלכתי לחנוק אותה.

הפתרון: אוניברסיטת תלאביב.