הדודה בגרמניה כבר בת 86
ולא לשכוח היא הרגל החמישית או הראש הרביעי.
התקשרתי לברך
נו מה נשמע איך המשפחה? שמעתי שחגגתם ביחד - כך היא
- כן, אני שונאת את החגיגות האלה. אני מצטערת שהלכתי בכלל. אני מצטערת שהשלמתי, מה אני צריכה את זה הרי כל מה שנעשה הוא החגיגות המגעילות האלה. חוץ מזה אין כלום.
- הממממ ומה שלום כולם?
- אני לא נמצאת איתם כמעט בקשר. מה אני צריכה. אמא רק עושה צרות
- ואיך אבא גם הוא...
- אבא נעשה מגעיל כמו אמא. הוא עושה צרות כמוה או יותר ממנה
- הממממ ואיך אחותך? הרי חגגתם ביחד...
- הילדים בסדר. נחמדים. הקטנה קצת חנטרישית
- למה היא חנטרישית
- כי היא כזאת, אני יודעת למה?
- ואחותך?
- היא קנתה ג'יפ
- היא קנתה ג'יפ??????????? בשביל מה היא צריכה ג'יפ??? מאיפה יש לה.....
- לא יודעת. הם כל הזמן בוכים שאין לה. בסוף היא קונה ג'יפ. הם פעם בכו שאין לה מה לאכול בסוף קנו לה דירה. את מבינה למה אני לא סובלת אותם? הם כל הזמן בוכים. אין לה אין לה אין לה וכל הזמן יש לה. מה אני צריכה את זה
- הממממ
(דודה יקרה שלי. מדוע כל כך הופתעת? את הרי נותנת כסף. את יודעת על מה את נותנת? האם הופתעת כי את יודעת שאת קנית את הג'יפ הזה? האם את יודעת או לא יודעת שאת קנית אותו? מה עוד נתת ואת לא יודעת? את העסק? את המשפטים?)
והשיחה נמשכה.
את יודעת דודה? הייתי עכשיו בפולין. את יודעת שאת שילמת לי את הנסיעה?
- לא
- אמא סיפרה לי שאת נתת לי 5000 שח. את יודעת שנתת לי 5000 שח?
- לא
- כן, היא אמרה לי שאת נתת לי כסף וטלפנתי להגיד תודה ואז הבנתי שאת בכלל לא יודעת שאני נוסעת לפולין .. את מבינה איזה קן צרעות המשפחה שלי?
- ככה כל המשפחות
- אולי אבל כל המשפחות זה לא מעניין. המשפחה שלנו זה משהו. והבת הקטנה היא הבת של המאהב.
- מאיפה את יודעת?
- סתם ניחוש פראי
- היא עדיין איתו?
- אין לי מושג
- יופי, דפנה, שמחה שהתקשרת לברך ותודה על האינפורמציה על פולין, על אמריקה, על סין. זה באמת חשוב...