הכל חדש ונוצץ

קיץ 94

היינו הולכים יחד לחוף השקט. היתה לו סירת גומי. 'מפליגים' רחוק קופצים למים. צוהלים

קיץ 95

הגענו לחוף השקט כמו שנה לפני זה. היו איתנו קנדידטים חדשים. מהצד שלי הגיע סוסון, מצידו הגיע בנו אשר רק לאחרונה חודש הקשר ביניהם אחרי ניתוק ממושך. סוסון לא שמח על החיבור הזה. הוא היה טוב לסוסון, הוא לקח אותו לכדורגל וסוסון ידע היטב שתם עידן הכדורגל.

אני עצמי הייתי צריכה ללמוד איך להתמודד עם הבן הזה. הייתי משוכנעת שאצליח. אם אנהג בתבונה כמובן. אבל אותו יום בחוף השקט הוא הפליג עם הסירה שלו ונטש אותנו על החוף.

נסעתי הביתה. השארתי אותו שם בים עם הבן והסירה. תתהולל לעצמך חשבתי. אבל אחכ נראה איך תחזור הביתה. לא היה לו רכב. אני הייתי הנהגת שלו.

קיץ 95 מאוחר יותר

חוף נווה ים. פיקניק משפחתי. כולם שם. הדודים מגרמניה, ההורים, אחותי בעלה ו-2 ילדיה, אני וילדי וגם הוא ובנו וסירת הגומי. כולם מפליגים על סירת הגומי שלו. אין שם מספיק מקום. תחילה יוצאים בעלה וילדיה. אני אחותי הוא ובנו יושבים על סלע וצוחקים

'תרנגולת' קורא לי בנו וצוחק 'פקפקפק תרנגולת'

אני מעלימה עין או אוזן.

'פק פק פק פק'  חוזר וצוחק הילד

בעלה וילדיה חוזרים עכשיו הוא ובנו עולים לסירה

אחותי ואני נשארות לבד על הסלע

'אל תתני לו לקרוא לך תרנגולת. אני לא הייתי נותנת לו להתנהג אלי ככה' אומרת אחותי

'אני באמת לא אתן לו'

חורף 96

אנחנו נוסעים לחרמון. הוא נוהג ברכב שלי בנו יושב קדימה לצידו אני וילדי יושבים מאחורה

'פקפקפקפקפק תרנגולת' אומר הילד וצוחק

שלא תקרא לי תרנגולת. שמעת? שלא תקרא לי תרנגולת אתה יושב ברכב שלי מקדימה וקורא לי תרנגולת? חוצפן שכמוך

וכך נפרדנו