הכל חדש ונוצץ

הלכתי לבדוק אם באמת הכל נמחק. למה להאשים סתם ולבנות על זה טילי טילים? (או תילי תילים)

בקרתי במשטרה. שם הכל בסדר אני צחה כשלג.

בקרתי במשרד הפנים שם אני כבר לא צחה. אכן חל עלי איסור החזקת נשק וזה אומר שלא אוכל לרכוש לי להגנה עצמית או לעבוד בעבודה שמצריכה נשיאת נשק או כל עבודה במקום רציני (היא כבר דפקה אותי עם עבודה פעמים, גם זרקה אותי וגם אני לא יכולה למצוא חדשה, או שלפחות יש לי מגבלה). אם אני רוצה לערער על זה אני אצטרך לקחת עורך דין או לבקש ממנה לבטל את האיסור.

אז מה, עם האשה הזאת אני הולכת לעשות עסקים כשהעורך דין שלה בשטח....

טלפנתי לאמא : אמא היא לא מחקה כלום

אבל היא אמרה לי שהיא מחקה

אז היא אמרה. היא לא מחקה כלום. את יודעת אמא, אני עשיתי צעד לקראתה היא לא עשתה לקראתי כלום. עד שהאיסור הזה לא מבוטל הכל יחזור. אני לא יושבת אתה לשולחן, לא חוגגת איתה חגיגות, לא כלום. זהו. אני את שלי עשיתי. עכשיו תורכם.

תסדרי את זה איתה. אני לא מתערבת ביניכן. (פתאום היא לא מתערבת....)

אבל העורך דין הזה. מה איתו? הוא זה שהוציא לי את הצווים.

אני לא בקשר אתו, אני לא מכירה אותו אני רק.... נו טוב....

אמא אני מבקשת ממך לא להיות בקשר איתו

אני רוצה לקנות לעצמי דירה כי אני לא יכולה לעלות 3 קומות. מה זה עניין שלך? (הופה)

זה לא עניין שלי אבל אם העורך דין של אחותי מטפל בזה זה כן עניין שלי...

טוב, אני אעשה את הצוואה אצל עו"ד XXX

מה גם צוואה היא רצתה לעשות אצלו???? 

האמת, אני מודאגת. נורא נורא מודאגת.....