הכל חדש ונוצץ

אני שונאת את הבית שלי. הבית בו אני גרה.

אולי בגלל שהיתה לו התחלה לא טובה

אמא חסכה לי לדירה מגיל 12

חסכון בר מצווה קראו לזה

אפילו שלא היה לה כסף לשום דבר אחר היא חסכה לדירה

באמת אף פעם לא היה כסף בבית. לא היה כסף אפילו לתלבושת אחידה. אני הייתי התלמידה האחרונה שהיה לה כאשר התחילו להנהיג תלבושת אחידה.

תמיד ידעתי שאין כסף בבית. רק מאוחר יותר מישהו האיר את עינינו שהיה כסף אבל הוא כל הזמן היה בחסכונות.

הדירה היתה מוכנה כשהייתי חיילת או סטודנטית. סטודנטית. סטודנטית שנה א'

יום אחד לקחו אותי ההורים לאיזה משרד קטן והביאו אותי לחתום על מסמכים.

אני בכלל לא רציתי דירה אז. רציתי דברים אחרים. רציתי דברים שמתאימים לבחורה בת 19 אבל כל מה שביקשתי הביא את התשובה: יש לך דירה מה את רוצה יותר.

הכי רציתי לנסוע לחו"ל

ראיתי שכולם נוסעים לחו"ל כולם חוזרים עם שיקופיות ורק אני לא

אמא אני רוצה לנסוע לחול אמרתי

יש לך דירה מה את רוצה יותר, נתתי לך דירה

אני לא רוצה דירה אני רוצה חול

אז תמכרי את הדירה

מובן שלא מכרתי. לא ידעתי איך מוכרים ובסתר לבי ידעתי שדירה זה טוב

לא אהבתי את המיקום של הדירה.

אבל לא אציין אותו בדיוק כי היום אני גרה שם.

זה היה איזור מאוד לא אטרקטיבי. איזור הרבה יותר גרוע מהאיזור של הורי, מהאיזור בו גדלתי.

לא רציתי את הבית הזה שם אמרתי שזה לא טוב

זו ההתחלה אמרה אמא, אני קונה לך דירה לא משהו , כשתתחתני הבנזוג יבוא עם דירה גם כן לא משהו וכך תוכלו לקנות דירה יותר טובה.

אבל כשהתחתנתי קרה משהו לגמרי לא צפוי בשביל אמא. הוא ומשפחתו לגמרי לא חשבו לקנות דירה. אבל הם דרשו שהדירה תהיה גם על שמו אם אנחנו נשואים. כמעט לא התחתנו בגלל זה. לא העברתי את הדירה על שמו ואני חושבת שזה לא הוסיף הרבה לנישואין שלנו.

שנים רבות בכלל לא גרתי בדירה. גרתי בעיר אחרת והדירה היתה מושכרת. הורי טיפלו בכל ענייני ההשכרה.

היו לי הרבה מריבות עם אמא בגלל הדירה הזאת. היא סיפרה לכל העולם איזו אמא טובה היא שקנתה לי דירה ואכן כל אחד שיבח אותה על כך והייתי שומעת פידבקים :מה היא רוצה? למה היא לא מרוצה? הרי קנו לה דירה.. יש לה הורים 10 והיא כפוית טובה. כך אמרו עלי הבריות. האמת נתבררה מאוחר יותר. היא קנתה לי את הדירה כדי להפטר ממני.

את המשכנתא לקחתי על עצמי: היא לא תגיד לכולם שהיא קנתה לי דירה. לא רוצה טובות ממנה. אני יודעת להסתדר לבד. שכר הדירה שימש לתשלום המשכנתא וכן בו זמנית או מאוחר יותר לתשלום שכר דירה במקום אחר.

למעשה עד שנסענו לאמריקה שכר הדירה מהדירה העלובה הזאת שימש לתשלום שכר דירה במקומות יותר אטרקטיביים. התחלתי סוף סוף להנות מהדירה הזאת. וכשהייתי באמריקה היה בכלל סבבה. הייתי שם טיילתי, עבדתי ואילו כאן ההורים טיפלו בכל ענייני הדירה. הם השכירו אותה ופתחו חשבון בשביל השכד. במיוחד בשביל השכד וכך צברתי כסף בלי להתאמץ כלל.

אבל, אצלי שום דבר לא נגמר בהפי אנד. החלטתי לחזור ארצה ולאן נכנסתי? לדירה הזאת. כל פעם שרבתי עם בעלי חשבתי לעבור לדירה הזאת. הייתי כאן 4 חודשים ושוב חזרתי לאמריקה. בארבעת החודשים שהייתי כאן עשיתי מהדירה בנאדם. הגעתי לדירה ריקה ושדופה, רוח קדים בה נשבה, כל רכושי בארץ היה מרוכז בפינה בסלון. האם זאת ישראל הטובה והיפה שהבטחתי? לאט לאט הפכתי את הדירה למקום ראוי למגורים, קניתי ריהוט חדש , אפילו שמתי מזגן, ארונות, סלון מכשירי חשמל. דירה קטנה דליקטס, ואת כל זה עזבתי כשחזרתי לאמריקה וכך הדירה נותרה כך בשממונה. פחדתי להשכיר אותה מטעם שהשוכרים יהרסו את כל מה שסידרתי. היא נשארה ריקה אבל באו לכאן דיירים אחרים. עכברושים שכילו דווקא את חפציו של סוסון. הצעצועים, המיטה, הכל. במקביל סוסון עבר את התאונה באמריקה.

בסוף כאמור חזרתי לארץ ואחרי התלבטויות רבות שוב נכנסתי לדירה הזאת

מאז אני כאן

ואני מתה לצאת כבר מהמקום הזה אבל שום בולדוזר לא מצליח להזיז אותי מכאן.