נכנסנו לחדר בבית הורי בעלה ואני.
את יודעת, הוא אמר לי היא בוגדת בי כבר שנתיים ואני לא יודע מה יהיה
שנתיים... חשבתי. חתיכת חמור 10 שנים היא בוגדת בך.
והוא המשיך, אני הרוס מזה, אני לא יודע מה לעשות עם זה, לא רחוק מאיתנו רצחו בגלל זה והיא ממשיכה לבגוד בי למרות שתפסתי אותה. היא לא מוותרת. היא ממשיכה איתו. יש לי תמונות. לא יודע מה לעשות עם זה. אולי נתגרש אבל מה יצא לנו מזה. היא תצא עם בני 70, אני אצא עם בנות 20 והילדים, מה יהיה עליהם? ואיזה חוצפנית היא, סלחתי לה והיא ממשיכה לבגוד ועוד יש לה טענות. היא אמרה שהיא חולה. אני עשיתי הכל כדי להגיע מוקדם הביתה היא לא היתה בבית, היא יצאה בלי פלאפון. מה אני לא יודע שהיא הלכה אליו? אני קורע את התחת בעבודה והיא הולכת אליו להזדיין. היא מזמינה את המטפלת והולכת. אחכ יש לה חוצפה עוד לצעוק עלי.
- שמע אמרתי לו. אל תערב אותי בעניינים האלה. שניכם אל תערבו אותי. היא כל הזמן מתקשרת אלי לספר לי. תעזבו אותי. ישלי צרות משלי. אין לי בכלל חשק לשמוע אותה אבל היא כל הזמן מתקשרת. מה לעשות. לסגור לה את הטלפון?
- את יודעת - הוא אומר לי - את אשה נחמדה. אני לא יודע למה הקשרים בינינו כה גרועים. את זוכרת כשחזרת ארצה סידרתי לך דברים בבית?
- כן בודאי שאני זוכרת. אני נהנית מזה עד היום
- אני לא יודע מה קרה, אולי בגלל הטראנטע ההיא. את עשית איתה תאונה ולא שילמת את הנזק, בעצם זה לא היה איכפת לי. רק היא חיממה אותי. איזה אחות יש לי היא אמרה.
- כן? אז אני אגיד לך משהו על הטראנטע הזאת. אתם נתתם לי אותה לא תקינה. איבדתי את הבלמים בירידה, כמעט נהרגתי. היה לכם יותר רגוע שהייתי נהרגת? נתקעתי איתה בקיר בכוונה וקצת הרסתי אותה. על זה רציתם כסף? היה לי בכלל כסף?
- כן אבל מאז יש בינינו מן אי נעימות כזאת, אולי נהיה חברים, אולי נפרד בנשיקה......
אולי.......