הכל חדש ונוצץ

ראש השנה יום כיפור סוכות יומולדת

אני כל כך רוצה לחגוג אותם בצורה מסוימת

אבל זה לא קורה

ראש השנה רציתי לחגוג במלון. כל המקומות תפוסים. נראה שנחגוג בבית. פעם ראשונה שאני מכינה את ראש השנה בעצמי. רק הרעיון הזה מעורר בי חלחלה. אני אכין את ראש השנה? אני ?? למה לא הצלחתי השנה לתפוס מקום ? מה קרה כאן? נהיה כאן שלושה. אני והבנים. שנה שעברה אמא שלה הזמינה אותנו. השנה לא. בטוח שכל המקומות תפוסים? בררתי בכולם? לא יודעת אבל לברר לא בא לי. בררתי בכמה מקומות וזה הספיק. אולי יבטלו. כבר היו דברים מעולם

את יום כיפור רציתי לעשות ברחובות. שם זה יותר נחמד. כל רחובות יוצאת לרח הרצל שהופך למדרחוב. כל הרחובות הופכים למדרחוב אבל שם זה מורגש ופה זה סתם. אז לא. לא נהיה ברחובות. הבן שלי יהיה אבל אני לא.

סוכות. הסוכות יש לי יומולדת והתאריך העברי מתלכד עם התאריך הלועזי. רציתי לעשות אותו בקלאבוטל באילת. אז זה לא יוצא. אפשר לטוס בחיפה לאילת בימים מסוימים וביום הולדתי אין טיסות. יש טיסה ביום ראשון קודם ויש טסות אחכ.  נסיתי להזמין מקום מיום ראשון עד רביעי. היתה טסה בים ראשון אך אין מקום במלון. בימים אחרים יש מקום במלון אך אין טיסות. אחרי היומולדת יש מקום במלון ויש טיסות אבל זה כבר אחרי היומולדת.

אז אולי נשאר פה. יש הופעה של סטטיק ובן אל. אולי זה יהיה הכי מוצלח...

רואים כשאני כותבת את זה השד לא נראה נורא כל כך. 

אבל לא יוצא כמו שאני רוצה ואני על הפנים

טוב, חנוכה עבר. גם כל תקופת החגים הזאת עברה.

איך? אני לא יודעת. עליות ומורדות די קיצוניים.

למשל היתה יומולדת והופעה. היה מוצלח

שבוע אחרי זה היה כריסמס ונר ראשון של חנוכה. היה זוועה.

שמונת ימי חנוכה הלכתי והתאוששתי

העורכת דין שלחה לי כל מיני שטויות מהקאריביים. לרכך אותי קצת. לא יודעת. היחסים שלי איתה מוזרים. סהכ היא סיבכה אותי וגובה כסף על כל תביעה. אבל היא כותבת בצורה שאני לא הייתי מסוגלת. מצד אחד אני צריכה להודת לה מצד שני אני כועסת עליה ופוחדת שתסחוב ממני עוד ועוד ועוד. היא נמצאת עכשיו בקאריביים על חשבוני במידה מסוימת. שזה יגמר כבר. זה רק מסתבך הכסף זורם ואני לא רואה כרגע תוצאות.

היו לי שתי מסיבות חנוכה לא הלכתי.

אבל הלכתי להסתובב ביופי הזה שארגנה עיריית חיפה. אפילו בחו״ל לא ראיתי דבר כזה. רחוב שלם מואר, המסעדות מוארות ומקושטות קישוטים של כריסטמס וחנוכה.

אתמול שברתי מסורת. סוף סוף יצאתי בראש השנה. נדמה לי שמאז המילניום לא יצאתי. חיכיתי לו והוא לא בא. התייאשתי ממנו. לא צריך אל תבוא, נסתדר גם בלעדיך. הלכנו לאכול ב-meat. היה מאכזב. האוכל היה ישן ומחומם, לא היו שם הרבה אנשים אבל זה יותר טוב מלשבת בבית.

זהו, חנוכה עבר. נצפה לבאות

שוב אני נמצאת בבעיה הרת עולם. איפה עושים את החג. זה לא שאין איפה. יש מקום. והבעיה שיש יותר ממקום אחד. באים בחשבון. (כרגע) הראשון הוא מסעדה לא מוכרת לנו בשם אסמביה. הצרה עם זה שזה בבנימינה ולא מקבלים שם כרטיס אשראי. הם רוצים שנשמור מקומות מראש כלומר שנבוא אליהם ונשלם וגם כמובן בצקים. או אולי הם לא מקבלים גם צקים. המסעדה גם לא פתוחה כל הזמן וצריך תיאום. בקיצור זה נשמע כמו כאב ראש מיותר אבל לא נורא. אם יש שם סדר נחמד וארוחה טובה זה יחפה על הכל.

האפשרות השניה היא מלון חוף התמרים. כבר היינו שם איזה פעמיים שלוש. הפעם הראשונה היתה נהדרת השניה פחות והשלישית היתה אכזבה. אז אני יודעת פחות או יותר למה לצפות. התשלום יותר יקר, ההזמנה באשראי ועכשיו כרגיל אני שוברת את הראש. סוסון בעד שנלך לבינימינה כי לא היינו שם. חייזרון לא איכפת לו לנסע לשלם ולי יש נטיה קלה כלפי עכו. שזה פשוט קל יותר. אז זה התחיל בסדר והמשיך כבעיה. אז מה כדאי?