כבר נחתתי מזמן לתוך המים הישראלים העכורים.
אבל עוד קצת מהחופים הקסומים של תאילנד לפני שאני נוחתת פה לגמרי.
את pp המקסים עזבנו לטובת קו סאמוי.
במקור החלטתי לא להקדיש יותר מדי לאי הזה
אבל זה היהלום שבכתר
הסוכנת התאילנדית הזמינה לנו מקום בגן עדן עלי אדמות
שמו: the island resort and spa
מלון שקט על חוף הים. חול זהב, מים שקטים חמימים בצבע טורקיז, מוזיקה רוגעת, דקלי קוקוס, מי צריך יותר.
בוקר יום 10
אני מתעוררת עם הנץ החמה ויורדת לים. על החוף כמה אנשים עושים את הליכת הבוקר שלהם. אני מתחילה לסייר על החוף. שלווה אלוהית
בדרכי אני פוגשת את הנימפות מתוך המשחק שלי במלון סמוך
ממשיכה בסיור על החוף
אין, אין על קוסאמוי אפילו שהוא פחות פוטוגני.
קופנגן
למחרת בבוקר עוזבים את קוסמוי לטובת האי הכי אהוב על הישראלים - קופנגן
כך נראית המעבורת
מסתבר שקופנגן יותר פוטוגני מקוסמוי. בפועל אהבתי פחות. המלון שקט יותר. שקט מדי. גם החוף שקט מדי.
השמש שוקעת על קופנגן
יש בלילה מסיבה על החוף
זה הלילה הלפני אחרון שלנו בתאילנד
מחר אנחנו חוזרים לקוסמוי לאותו מלון
בערב נעשה מן סיכום שכזה.
ולמחרת נטוס ארצה
אבל......
בצהרים אכלתי squeed במלון
זה בעצם קלמרי
הוא היה לא מבושל. אפילו ראו את הצבעים הטבעיים שלו. לא נראה לי טוב ובכז אכלתי.
עד הערב היה הכל בסדר.
אבל כשהתחילה המסיבה על החוף התחלתי להרגיש רע.
מן בחילה וצמרמורת שכזאת
כן אני מכירה את זה. כך הרגשתי כשאכלתי סושי בפעם הראשונה והאחרונה שלי ואת הלילה בליתי בבית חולים עם אינפוזיה. אני מרגישה עכשיו אותו הדבר. הלואי וזה לא יהיה כמו עם הסושי...
...זה היה יותר גרוע.
לילה שלם ביליתי במרפאה המקומית של קופנגן
למחרת העבירו אותי לקוסמוי. לא למלון. לבית החולים המקומי.
בבוקר גם החייזרון הרגיש כמוני ואושפז גם הוא. גם הוא אכל squeed
היי צריך לחזור לארץ צהל מחכה לנו
אבל אין מצב שנחזור
מזל שעשיתי ביטוח. צריך לשנות את הטיסה אבל אין מקום
אנחנו לא נצא מכאן.
היינו מאושפזים 5 ימים עם זיהום קשה.
סוסון לא אכל מה squeed הנוראי הזה ויצא ללא פגע. היה קצת בודד על האי הקסום.
אחרי 5 ימים שוחררנו והגענו למלון.
איך זה לחזור לכאן שאל סוסון
עצוב. היה הכל מושלם.... עכשיו הכל בסדר אבל עצוב. המלון אותו מלון, אפילו יש כמה אורחים שהיו שם קודם,רק יותר שזופים. הם השתזפו, אנחנו היינו בבית חולים....
אבל העיקר שאנחנו שוב על חוף chaweng הקסום של קוסמוי. כבר מרגישים יותר טוב
אולי עכשיו נעשה את הסיור האחרון שתכננתי. רק כמה ימים מאוחר יותר...
בסוף הכל מסתדר