הכל חדש ונוצץ

סוף סוף איני מופיעה בערב יום השואה. אה.. איזה הקלה. לא יודעת למה הופעה הפכה לי לנטל. כל שנה הייתי מופיעה. ההופעה הפכה כבר למסורת אך כשהמנצח אמר שהוא מוותר על כמה סופרניות אני הייתי הראשונה להתנדב שהוא יוותר עלי. יש לי המון משימות מקהלה שמתישות אותי.

טוב אז לא אופיע בערב יום השואה. לא נורא. בין כה וכה כל יום הוא יום שואה אז מה זה משנה. בקיץ למשל הייתי בפולין. חצי היה שואה וחצי היה נסיון של הפולנים לכפר עליה. כן. הם נורא מנסים. אולי יותר מידי. הם קיבלו אותנו כמו מלכים. לא ברור לי אם כן למה יצא החוק הפולני הזה. נראה שהם פספסו. הם רוצים להראות שהם לא אשמים. הגרמנים אשמים. זה נכון. אבל החוק הזה הוא ככ מטומטם. כאילו מה אם אגיד שהם אחראים לשואה אשב בכלא? הם רוצים להתנער מהפצע המדמם הזה והשיגו את ההיפך. שישאלו את הגרמנים מה הם עשו כדי שיסלח להם. הגרמנים מתביישים, הנכדים של הפושעים הנאצים תומכי ישראל. גם הפולנים תומכי ישראל אבל הם עשו זאת בצורה ככ פולנית שזה התקבל ההיפך. 

חוץ מזה שכל הזמן מדברים על שואה. הרי כל ויכוח פוליטי נגמר בנאציזם. בטח כבר דברתי על זה. זה מתחיל בלעולם לא עוד אבל כא מפרש את זה אחרת. השמאל חושש שאנחנו נתנהג כמו נאצים. הימין חושש שנתנהג כמו יהודונים בקיצור לא ינום ולא יישן. נעשה מסובך הסיפור הזה

טוב, בלגן פסח מאחורי

את ליל הסדר חגגנו בברצלונה

גם טיילנו בעיר וסביבותיה

חגגנו לסוסון יומולדת בנהריה (לא משהו) ובפאב הקרוב לבית נולה סקס (חמוד לאללה)

גם הרכיבו לי מזגן קטן ותקנו את המזגן הגדול

עכשיו אנחנו בדרך לבלגן הבא: יום השואה יום הזכרון יום העצמאות.

יום השואה עומד ביחס לזכרונם של הורי.

לא הכל ידוע לי בנושא

הם אמנם נפטרו אבל אני סקרנית

ידוע לי למשל שאמי עלתה בעלית ילדי טהרן

היו ידועים לי קרעי אינפורמציה אך לא התמונה כולה.

דליה גוטמן פרסמה סרט על הנושא שטרם ראיתי

היא גם פרסמה את הרשימה המלאה של ילדי טהרן.

אמי ומשפחתה לא היו כלל ברשימה.

פניתי לדליה גוטמן, היא הפנתה אותי לגידי פורז

האבדה נמצאה אך הסיפור שברשומות שונה מהסיפורים של אמא

היא עלתה מלבוב ברשימה ולא מטרנובז׳ג

אחיה ואמה עלו מניסקו

גם האבא- סבא שלי נמצא ברשימה בעוד שאמא ספרה שהוא עלה לבד מקזחסטן

כשהגיעו ארצה אמי ואחיה היו במגדיאל. שמעתי על מגדיאל אך אמא ספרה שהיא היתה ביגור

הסיפור אם כך יותר מבולבל. 

גם לאבא ומשפחתו יש סיפור

אמנם הוא היה בארץ בתקופת השואה אך כל משפחתו מצד אביו נספתה

הדודה מגרמניה עשתה לי רשימה מלאה שלהם אך איני מוצאת אותה

יש הרבה מה לחפש

רגע לפני שיום השואה נעלם והדינמיקה של החיים מנצחת אעצור לרגע.

יום השואה היו לי 2 אירועים. ההופעה בעמך וזכרון בסלון אצל חברתו של בני.

זכרון בסלון זו דרך חדשה לזכור את השואה, מכנסים 10-20 חברה ושריד של השואה והוא מדבר.

אני יותר שמתי לב להתכנסות החברתית הזאת מאשר לאשה שהוזמנה, שכן זהו ביקור ראשון שלי בביתה של חברתו ומכונסים בה למעשה חבריהם המשותפים וגם אמה. זה נורא הזכיר לי את הימים בהם היה לי חבר והתכנסנו כמה חברה בביתו של אחד החברים והיינו מפטפטים לדעת על כל נושא שבעולם. לפעמים פוליטיקה, לפעמים רכילות... ועכשיו בני באותו מצב, כמה רגילים ובנאליים היו חיי. אולי גם עכשיו למרות שאני חושבת שאני משהו מיוחד. גם אז חשבתי וזה היה כל כך לא. יצאה לי גם ההזדמנות להכיר את אמה של הבחורה. הכרות שטחית. אביה מת ממחלה והאמא פולניה... שום דבר לא יוצא דופן לא לכאן ולא לכאן. טבעתי בים של נורמאליות. גם ידידתו משכבר היתה שם, היא גרה עם החבר שלה, שום דבר לא יוצא דופן.

חזרתי הביתה. בבית חיכה לי הפייסבוק עם השערוריה האחרונה. אלוף יאיר גולן. בדכ אני כבר לא שמה לב למה שכל אחד אומר. זה יצא מפרופורציות. איש אחד אומר משהו וכולם מתלהמים. לפעמים בצורה מוגזמת ובוטה. ובכל זאת כאשר אלוף בצהל מדבר פוליטיקה, מה שהוא אינו אמור לעשות ואומר דברים ככ חמורים שיצאו מהקשרם אני חייבת להגיב. הפעם לא אהיה מקורית ואשתמש בתגובתו של רפי קישון - וטרינר ידוע והבן של אפרים:

גם אם מדינת ישראל היתה

מקימה מחנה השמדה אשר קוראים לו אושוויץ

ובשער המחנה היה שלט בגרמנית עליו היה נכתב ״העבודה משחררת״

ואל המחנה היו נשלחים ברכבות אזרחים פלסטינים תמימים נשים וטף

ועל הרציף היו מחכים קצינים ישראליים במדים עם צלב קרס אדום על הזרוע והם היו מכים במגלבים וצועקים בגרמנית מהר מהר

והם היו מוכנסים לתוך תאי הגזים המופעלים הרעל ציקלון B וגופותיהם היו נשרפות בקרמטורים

גם אז לא היה מקום להשוואה

כי

הגרמנים התנפלו על אזרחים יהודים שלוים אך ורק בגלל יהדותם. יהודים אשר לא היתה להם -

מעורבות במעשי אלימות נגד המדינה שלהם, לא במעשים ולא בדיבורים

לא היה כל סכסוך או קונפליקט בין היהודים למדינות בהם גרו

היהודים לא ביצעו מעשי רצח מזויעים באוכלוסיה אזרחית או צבאית ולא תמכו בהם

היהודים לא חילקו סוכריות ולא רקדו על הגגות כשבוצעו מעשי טרור נגד אזרחים

היהודים לא חסמו כבישים וזרקו אבנים כאות תמיכה באויבי המדינה

ועכשיו נדבר על צוק איתן. 67 בחורים שנהרגו על כלום אבל בשביל זה צריך פוסט אחר