הכל חדש ונוצץ

הוא היה בהליכי גירושין קשים ולאט לאט הוא הכניס אותי לכל זה.

הוא לימד אותי להיות אוזן קשבת. הוא היה מתקשר אלי מידי יום ומספר לי על הקורה איתו. זה היה מעניין וסוחף. מעולם לא נתקלתי בסיפור כזה, אולי בעיתונים והנה הוא מכניס אותי לעולם של משפטים פקידי סעד משטרה כלא. באיזה מקום שאלתי את עצמי מה אני עושה בעולם הזה אך נסחפתי. לאט לאט הוא הכניס אותי יותר עמוק לסיפור הזה. כן שיטת הסלמי הידועה שהוא הזכיר מידי פעם. אני מניחה שאם היה מספר לי את זה על ההתחלה הייתי בשוק ומיד בורחת אבל אחרי תקופה ארוכה של הכרות הוא לא חשש לחשוף בפני את הדברים הכי אינטימיים. הוא בא אלי עם קלטות, שיחות שהוא הקליט עם בנו, עם אשתו, עם פקידי הסעד, עם המשטרה וביקש ממני לתמלל אותן. מרגע שהוא נתן לי אותן לא יכולתי להפסיק. יותר טוב מספר, יותר טוב מסרט. ואני תוהה איך הוא בכלל נתן לי את זה. זה לא מביא לו הרבה כבוד. הוא איש ריב ומדון וצריך להזהר ממנו. כמעט כל שיחה הופכת אצלו למריבה.... ריאליטי במיטבו....

שיחות עם הבן שלא רוצה לראות אותו כי הוא פוגע באמא שלו

מריבות עם האשה, הטחות דברים קשים זה בזו ולהיפך. בעיקר על העובדה שהוא לא עובד לא משלם מזונות והיא מפרנסת את הבן. סרבן גט סרבן מזונות, הוא עזב מקום עבודה מצויין רק כדי לא לשלם לה מזונות. הוא אומר שהוא נאלץ לעזוב כי היא כל הזמן הזמינה אותו למשפטים ובעבודה לא היו מוכנים לקבל העדרויות כה תכופות. מדובר היה גם באיזו תקרית שהילד היה אצלו והיא באה, טענה שהוא מתעלל בילד וכך מנעה ממנו ביקורים, ומנגד היו לו טענות על הדרך בה היא מטפלת בילד, הוא טען שהיא מכניסה לו סטרואידים ובאחד הביקורים הוא לקח את הילד לרופאה לבדוק אותו, היא שמעה על זה והתעצבנה.

יש גם שיחות עם הרופאה שטענה שהכל תקין אצל הילד והוא טען שהכל מכור וכולם בעד האישה.

שיחות עם עובדים סוציאלים ופקידי סעד על כך שהילד לא בא לבקר. כן, מריבות על הילד. בגדול הוא רצה משמורת על הילד ולאתגר את המערכת שנוטה להעניק משמורת לנשים

שיחות עם המשטרה שטוענת שהוא פגע בדלת ביתה של האישה, מזמינה אותו לחקירה והוא מנסה להתחמק....

... ואת כל זה אני צריכה לשמוע. ומה אתי? איפה אני בסיפור הזה? הרי התחלנו כאשר אנחנו מספרים זה לזו את הצרות שלנו אבל אט אט זה נעשה חד כיווני... עד שזה נגמר...

היום הוא עדיין מנהל מאבקים. נגד אחותו. על האמא ורכושה. הוא חזר לבלבל לי במוח על רצונו להיות האפוטרופוס של אמו. לאמו היה אפוטרופוס חיצוני והוא ביקש להיות בטענה שאפוטרופוס חיצוני לוקח את הכסף לעצמו. בינתיים אמו נפטרה, הוא שוב מתקשר לספר לי שאחותו הגישה התנגדות לצוואה. האמת שהסיפורים שלו מעניינים ואפשר גם ללמוד מהם...

את התמלילים נתתי לו... אך אילו הייתי שומרת לי מהם עותק... זה היה מרתק

קצת אחרי שפרץ הרומן שלי עם האיש ההוא יצאתי לרגילה. יותר נכון הוציאו אותי כי הדבר האחרון בעולם שרציתי זה רגילה עכשיו. 

אותה עת גם למדתי בבאר שבע במכינה, מתימטיקה ופיזיקה והרי במקצועות האלה אסור להפסיד חומר. מפסידים הרצאה אחת מפסידים את כל המכינה כי ההרצאה הבאה בנויה על קודמתה.

טוב אז נסעתי לבאר שבע, לבשתי את המדים נסעתי בטרמפים כפי שהיה נהוג אז, נכנסתי לבסיס שלי, איך לא הרי הוא שם ואם אני כבר שם אני חייבת לראות אותו.

תחת זאת ראיתי את סגן קצין הקשר. יותר נכון הוא ראה אותי, והוא ראה אותי עם מעיל של חיל האוויר ולא עם המעיל המצוקמק מלא כתמי השמן שקיבלתי בטירונות

"שוב את עם המעיל הזה״ צווח " את נשארת פה"

מה זאת אומרת נשארת פה. אני ברגילה. לקחתי את הרגלים וחזרתי הביתה.

הוא הגיש נגדי תלונה על נפקדות המניאק. 

ואני זכיתי במאסר על תנאי

הילכתי אז כמו צל. לא, לא היו לי הצלחות בבית המשפט הצבאי . זה לא פר, לבשתי מעיל מאושר עי צהל, לא עי היחידה שלי, הייתי ברגילה, זה לא פר שבגלל מעיל יפסיקו לי את הרגילה. לא פר, ועוד מאסר על תנאי. באסה. 

בינתיים האיש ההוא נעלם מהשטח. כן, אני בצרות אז הוא בורח. כל הכבוד לו . הא?

לא מבינה איך לא שלחתי אותו אז לכל הרוחות

הוא צריך היה היום לחזור הביתה. כך היה בכרטיס שלו אך הוא לא חוזר

לא מיציתי את אוסטרליה הוא אומר, ומעדיף להיות היום במלבורן. העיר הכי קרה באוסטרליה. הוא נמצא די הרבה זמן במלבורן , יחסית למקומות אחרים. הוא אמר שהוא יצפין לקווינסלנד, שם מחכה לו משרה של טבח, כן, כמו אייל שני שהתחיל את דרכו הקולינארית על ספינה של חיל הים. אבל הוא עוד לא הצפין. העיר הכי קרה ביום הכי קצר בשנה, כן ככה זה שם באוסטרליה... והוא שונא חורף בדיוק כמוני, אפילו יש לו דיכאון חורף בדיוק כמוני... ככה זה, אולי שום דבר לא הסתדר לו. בדיוק כמוני.

אני מעדיפה לא לחשוב על זה, לא לחשוב על כל הרפקאת אוסטרליה, לא שלי ולא שלו, להטמין את הראש בחול. הוא לא חוזר, לא חשבתי שיחזור, בשביל מה הוא צריך לחזור בכלל, בשביל לשמוע חטופים חטופים חטופים חטופים חטופים? די חאלאס נמאס, הוא את חובו למדינה שילם. גם אני . עכשיו הוא הכי רחוק בעולם. טוב לו שם? לא. לא יודעת.  לא נראה לי הוא לא מספר אך אני יודעת. חושבת שיודעת. עכשיו הוא מתחיל לספר. הרי הוא בא לאוסטרליה בלי גרוש על התחת ועוד לקח הלוואה והסתבך עם הבנק. זו לא דרך להתחיל. אני סידרתי משהו עם הבנק וכנראה הדבר לא נקלט לו במוח. את יודעת כמה זה העיק עלי? הוא אומר. את יודעת כמה דברים הפסדתי בגלל זה? במקום לטייל אני כל הזמן עובד כמו חמור. רציתי לנסוע לניו זילנד לא נסעתי, רציתי ורציתי ועכשיו הבחורה שלי עזבה. היא נסעה לכל מיני מקומות ואני לא יכולתי. אני רק עובד.... 

כמה לא נעים לחשוב שהוא לבד ולא טוב לו והוא לא מסתדר, ואני לא יכולה לעשות שום דבר בנידון. תחזור הביתה אני אומרת לו, כאן לפחות קיץ ואני בעצם לא יודעת. אולי באמת כדאי לו למצות את ההרפתקה, הוא הוציא מספיק כסף על זה. או אולי כדאי לו לחזור כי אם לא הולך אז לא הולך ולפעמים עדיף להפסיק באמצע. לא, לא רע לי, הוא אומר, טוב אז..

ומה עם הבחורה? מי זאת? הוא אומר לי. היא היתה איתו בפרת׳ והגיעה איתו עד מלבורן, בחורה יפהפיה, מתוקה כזאת. ראיתי אותם בתמונות ביחד, הם היו יחד מההתחלה. אל תוותר עליה אני אומרת. תהיה נודניק . לך אחריה אם אתה יכול. ואני נזכרת באותו מ׳ שלא ידע להכות בברזל וברחתי לו. שטויות אף פעם לא רציתי את מ׳. רציתי את ר׳ רציתי את האיש ההוא, גם הוא ר׳ אך לא את מ׳. ילד שלי עם לב שבור שם באוסטרליה הרחוקה . הוא יתגבר, אני אומרת לעצמי. אבל לי כואב הלב. באמת בחורה מתוקה... אולי היו שם רגעי קסם... מה אני יודעת...

סוף סוף הוא קולט שסידרתי לו את עניין החוב ואין שום סיבה שזה יעיק עליו... אם היה שואל אותי היה נוסע לאן שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה. סיפור המחרוזת מהדורת 2014... עצוב לי על הבחורה... עניין של החמצה. אין גרוע מהחמצה.