אני שוב בוחנת את השתלשלות העניינים, שוב שואלת מה קרה לנו, לאט לאט התמונה מתבהרת והיא לא אופטימית כלל. אני חוזרת לימים ההם שאחותי שהתה בגרמניה נתונה להסתות פרועות מצד בעלה הראשון על המשפחה שלנו. הוא קובל על כך שקיבלתי דירה והיא לא, הוא קובל על כך שהוריו מסייעים והורי לא. מנגד הם לא כאלה מסכנים . הוא עובד ומרוויח לא רע, הם מטיילים בגרמניה, באירופה, אני מתה מקנאה, נושכת את השפתיים, לא אומרת כלום. כמה אני רציתי אז לנסוע לחול, נסעתי סוף סוף ליוון אבל היא כבר חרשה חצי עולם. ובכל זאת עד היום היא לא סולחת לי על כך שהורי קנו לי את הדירה העלובה הזאת שבכלל לא רציתי. על מה היא ככ כועסת? על מה היא מנסה להרוס לי את החיים ולכולם? אני מצרפת כאן מכתב שהיא כתבה לי מהטיול שלה בארהב קצת אחרי ביקור ההורים בגרמניה בו היא ערכה להם קבלת פנים בלתי נשכחת.
24.10.81
היי כולם
...חזרנו מאמריקה היבשת המוזהבת. היה לנו מזג אוויר נהדר... הטיול שלנו היה בתקופת מעבר ולמרות זאת גשם לא תפס אותנו... מצאנו שארהב הרבה יותר קרובה לישראל מאשר גרמניה מבחינת מנטליות...
תחילה היינו אצל אח של בעלי... הם גרים ליד ניו יורק בקרבת האוניברסיטה של פרינסטון וזה ממש חממה של מקום. באופן כללי לטייל עם אמא של בעלי היה מאוד מאוד נחמד. לא היתה אפילו פעם אחת של התקלות... היא היתה מאוד חברמנית. גם המקומות היו מקסימים וגם המצברוח.... בעיקר ביקרנו במקומות שבהם הטבע שולט ולא בני האדם. בערים הגדולות השתדלנו מה שפחות להיות.
התחלנו בצפון מרכז אמריקה בילוסטון פארק היכן שפורצים הגייזרים, מקום משגע מבחינת תופעת טבע מה שעוד למדתי עליו בגיאוגרפיה ופתאום ראיתי את זה בגודל טבעי מול עיני. זה המקום שהתרשמתי ממנו הכי הרבה. אחכ טסנו לסן פרנסיסקו, עיר מיוחדת ונחמדה אבל עיר נשארת עיר. היינו בגולדן גייט המפורסם. יפה אבל לא למות מזה. משם המשכנו לפארק שנקרא יוסמיטי ושם פגשנו בעצי הסקוויה, איזה עצים ש-20 בני אדם מקיפים אותם ואפילו היה עץ שחפרו דרכו מעבר וסללו כביש למכוניות אבל לפני כמה שנים הוא נפגע בסערת ברקים ונפל. שני המקומות הללו הם במדינת קליפורניה שבמערב, שם אקלים כמו בארץ, ים תיכוני. התחלנו ממש לחיות מחדש עם השמש הזה פתאום הפנים קיבלו ויטמינים. מהפארק נסענו ללוס אנגלס לראות את וולט דיסני. מקום נחמד דומה ללונה, רק מהסיפורים והטלווזיה חשבתי שהוא יותר מוצלח ממה שהוא באמת כי הוא די קטן. ממה שהכי נהניתי שם הוא מהבובות שקניתי שם, שני מיקי מאוסים ענקים. אחכ המשכנו לכיוון מרכז אמריקה חזרה במכונית שכורה כל המסלול ביקרנו במקום שנקרא עמק המוות שזה מדבר צחיח, קצת פחות מרשים מהנגב בארץ. הוא נקרא כך כיוון שבעבר לפני 100 שנה היתה קבוצת מחפשי זהב שהלכה בו לאיבוד. שם מצאנו מוטל אחד ללינה עם בריכה, ומזג אוויר חם ויבש, פנטסטי!!! הרגשנו שאנחנו מתעוררים לחיים ועשינו שחיית לילה דבר שלא זכיתי לו כבר שנים. משם המשכנו ללאס וגאס עיר האורות והפסדנו 20 דולר... הם גם מציעים שם ארוחות חינם... מלאס וגאס המשכנו לגראנד קניון שכבר נמצא במדינת אריזונה שזו המדינה היפה ביותר שמצאנו. יש שם עמק שנקרא עמק המצבות, מרשים בצורה לא רגילה. יש שם מצבות כאלה מסרטי הקאובוי בטלוויזיה שרואים מדבר ובאמצע עמודי סלעים שמאחורה מסתתרים אינדיאנים, ואמנם שם ישנן 2 שמורות אינדיאנים. אנחנו ביקרנו בשבט הנאבאחו. האינדיאנים הם כמו הדרוזים. הם בכלל לא מה שחושבים לגבי מסורתם, נעשו מודרנים לכל דבר רק שקצת מפגרים אחר המודה. הם נראים כמו הערבים בארץ שלובשים מכנסי פיל.... משם טסנו לוושינגטון וראינו את הקפיטול והבית הלבן משעמם טיכו! המעניין היהמוזיאון לתעופה וחלל. ראינו את החלליות בכבודן ובעצמן בגודלן הטבעי. משם טסנו לניו יורק, עיר מטונפת מכוערת מזעזעת אנשים מוזנחים מסוממים וסתם משוגעים. הישראלים מציפים אותה גם כן ולא בתור אנשי מסחר מכובדים אלא סוחבים עגלה עם פלאפל או בייגלך ברחוב ובשביל זה הם ירדו מהארץ. פוי אני לעולם לא אחזור לעיר הזאת...
זהו זה. היה די בקיצור אבל זה קשה לתאר יותר מזה.... היה בידור... מצברוח נהדר וגם נופים יפים. היה כדאי
ועל כך אשאל what went wrong with you my sister?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@