לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2024    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

זה מסובך


טוב. קרו הרבה דברים. לא יודעת אם אשתלט על הכל או אספר את הכל 

במה נתחיל?

אולי אתחיל עם המקהלות

מנצח אחת המקהלות התחיל איתי

היה ידוע לי הרבה זמן שהוא שם עלי עין. נסיתי להתחמק. מתתי מפחד. בסוף נפגשנו לקפה. סהכ היה נחמד בלי שתיקות מביכות שמצמידות אותי לקיר. כך נפגשנו כמה פעמים.  בסוף ספרתי שעברתי אירוע מוחי. הבנאדם נעצר מהר להגיד לי שלום ויותר לא שמעתי ממנו. לא מדויק. שכן הוא מסר בוואטסאפ מסרים קצרים שלא דמו במאום למסרים שהיה שולח לי קודם. וכמובן יש לנו עוד חזרות. אני קצת מצטערת שספרתי. לא התכוונתי לספר. יצא ככה. אל תגידו שהבן אדם צריך לקבל את כל החבילה. צריך לדעת מתי לספר דברים כאלה. מצד שני בין כה וכה לא היה יוצא מאיתנו שום דבר. לא יודעת אם אבוא למקהלה. אמנם אנחנו בהילוך גבוה של חזרות לקראת הופעה אבל לא יקרה שום אסון אם לא אופיע. מצד שני הוא לא נעלם לגמרי אולי הוא קצת בשוק וזה יעבור לו הלואי.

גם למקהלה השניה לא בא לי לבוא לפחות לחזרה הקרובה. הם נסעו היום לחגיגה של מקהלה אחרת שמנוהלת עי אותו מנצח (לא זה שהתחיל איתי). בהתחלה החליטו לשכור מיניבוס אחכ החליטו שניסע ברכבים פרטיים ובסוף יצא שמי שהייתי אמורה לנסוע איתה לא נוסעת. אז גם אני לא. בקיצור נשארתי בחוץ מאחור והתחלתי לכעוס. למה תמיד אני נשארת מאחור? יצא ככה. טוב. בעצם לא ככ רציתי לנסוע ואני לא מצטערת על כך שנשארתי בבית אז על מה בכלל יש לי לכעוס?

בעלי לשעבר נמצא בארץ מינואר. שמתי לב שמשהו אפעס לא עובד אצלו כמו פעם. הוא לא זוכר איפה אני גרה, הוא לא מטפס מדרגות למעלה. הוא קנה לנו אוכל והחברה שלו עלתה במדרגות... אחכ הודיעו שהם ביטלו את הטיול לויטנאם וקמבודיה. יהיה שם חם מידי, 40 מעלות והם לא מוכנים לטייל ככה. אמרתי לסוסון שזה לא נראה לי. נראה לי שאבא שלו חולה במשהו. ואכן באופן מקרי סוסון פגש אותו בדרך לקרדיולוג.

בקיצור הוא עבר ניתוח לב... במקום ויאטנאם וקמבודיה הוא מבלה בבית חולים. השבוע הוא היה אמור לחזור לארהב. הוא עדיין בטיפול נמרץ...

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 4/3/2019 17:23   בקטגוריות הבעל, שורת המקהלה, הוא  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-4/3/2019 20:09
 



2 הן ולא יודעות


שתי מקהלות נפלו עלי או יותר נכון אני נפלתי לשתי מקהלות ואני בהיסטריה.

למה? כי יש לי 2 הופעות. אחת ב-13.4 ואחת ב-16.4. כל הופעה עם מקהלה אחרת.

לא יודעת איך אתארגן ועוד ב-19.4 סדר פסח אז בכלל.

אנחנו מתחילים כבר להתארגן וזה פרסום ומכירת כרטיסים.

את מי לפרסם? בשביל מי למכור כרטיסים? תגידו בשביל שתיהן אבל בואו נהיה ריאליים זה לא הופעות של זובין מהטה עם הפילהרמונית ולא הופעה של להקת כוורת. סהכ ההופעות מתנגשות ואחת סוחבת קהל מן השניה. אני למשל רוצה להזמין אנשים ואני לא יודעת לאן. אני יודעת שאף אחד לא ילך ל-2 הופעות בהפרש של 3 ימים. אני לא הייתי הולכת.

בנוסף יש פעילות של מאחורי הקלעים. ב-2 ההופעות משתתפת גם מקהלה גרמנית. אחת מהן אנחנו מארחים, אחרי שהם ארחו אותנו בגרמניה. יש טיולים ארוחות וחזרות. לגבי המקהלה השניה אין לי מושג אך ודאי גם שם יהיו טיולים ארוחות וחזרות. והכל ביחד והכל לפני פסח וגם לסוסון יש יומולדת.

טוב המזל הוא שאני לא בצרה הזאת לבד. יש עוד חברים ב-2 המקהלות כולל המארגנים. אולי יחד נגיע לאיזה פתרון

 

ככה באו לי צרות טובות

שתיים הן ולא יודעות

זאת על זו וזועל זאת

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 11/2/2019 10:45   בקטגוריות שורת המקהלה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אי נוחות לא ברורה


לא נוח לי. כן עכשיו באמת חזרתי. לא נוח לי והשד יודע למה

האם החברה נעמה לי בטיול? האמת לא כל כך.

למה? מה היה לא בסדר? הרגשתי לבד. לא היה לי עם מי לדבר. אף אחד שם לא ממש חבר שלי. זו רק חבורה של מכרים. לפחות בשבילי. אני יודעת. אני אשמה שלא יצרתי קשרים יותר הדוקים עם מישהו/י . יש שם חברויות אפילו מהבית. 10 שנים אני שם ואין לי אף חברה או חבר. אנשים מתחלפים אנשים באים אנשים הולכים ואני לבד. לרוב זה לא מפריע לי  

2 אנשים מנסים להתחיל איתי בזמן האחרון שניהם לא באים בחשבון. האחד צעיר מידי והשני נשוי. אולי הם סתם מגלים נחמדות כלפי אבל אני לא מעוניינת.

הבן הצעיר ממשיך בהתנהגותו המנוכרת. מוזר שאני חשה את הניכור למרות שהוא משתדל שזה יהיה אחרת. אולי גם כאן אני קצת אשמה. הכל אצלו לא ברור וכל שעה יכול להשתנות. הוא בא לכאן? הוא לא בא לכאן? לכמה זמן? הוא למשל בא לסוף שבוע ואמר שהוא יהיה בבית חודש וחצי בערך עד תחילת הלימודים. היום הוא כבר ברחובות. למה? ככה. יש לו עבודה אין לו עבודה לא יודעת. כל שעה מתחלף הסיפור שלו. האמת אני מרגישה לחוצה שהוא פה. לא יודעת למה. כל הזמן יש לו בקורת איך אני מתנהלת. נכון. יש יותר טובה. אמא שלה. לא הוא לא אומר אך זו ההרגשה שלי. הכנתי לו שניצלים עם פירה כמו שהוא אוהב. הוא הלך לאכול שם. האמת זה מגעיל וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. אתה בוכה שאין לך אוכל בבית, מכינים לך ואתה בורח. אמא שלה דווקא הזמינה אותנו לראש השנה. אז אני לא יודעת מי כאן לא בסדר. הוא גם סידר כמה דברים בבית ובכל זאת לא נוח לי איתו בכלל.

לא נוח לי גם עם עצמי. כל הזמן מסתובבת עם 2 זוגות משקפיים, גם עיקמתי את הרגל מספיק שלא יהיה נוח. 

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 10/9/2017 09:17   בקטגוריות שורת המקהלה, החייזר  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-28/9/2017 04:20
 




דפים:  
109,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)