הכל חדש ונוצץ

אם בשנה שעברה נפרדנו מהרבה אושיות לצערי מגמה זו נמשכת

המת הראשון הוא יוחנן זראי שהלחין שירים רבים כמו הסלע האדום, מי שחלם, אחי הצעיר יהודה

עלי הכי אהובים הם שני אלה

גן השקמים

קול אורלוגין

ריח חריף של נוסטולגיה עולה מן השירים האלה

הנה אני ילדה קטנה, עומדת בסלון, מאזינה לרדיו הענק

אבא יושב שם ושורק או שר...

איפה אבא? איפה הדירה ההיא

איפה הרדיו, איפה הסלון

דבר לא נשאר. רק השירים נשארים לנצח

ליאונרד כהן הלך לעולמו. בחרתי בשיר לא ככ מפורסם שלו. שם השיר עקידת יצחק או the story of issac. השיר עושה לי כיווצים בבטן יותר מכל שיר אחר של ליאונרד כהן.

השיר מתחיל בתיאור העקידה מנקודת מבטו של יצחק. ילד בן 9 שרץ על הגבעות עם אביו, לא יודע בדיוק מה מצפה לו אך הוא רואה נשר או עיט ואביו בנה מזבח... מאוחר יותר הוא עובר לגיל יותר מבוגר מביע בקורת על הורים ששולחים את ילדיהם לקרב ועל מלחמות בכלל. החלק הראשון של השיר מובן החלק השני צריך פרשנות. ואני מבינה יותר דרך המוזיקה והצלילים את הקטע הנורא של עקידת יצחק.