הכל חדש ונוצץ

חזרתי אתמול מעוד חופשה בקלאבוטל. היה כיף. היה נהדר. פסק זמן הכרחי.

אנחנו גדלנו עם קלאבוטל, קלאבוטל גדל איתנו

כמעט כל שנה אנחנו שם וזה מזכיר לי את הסרטון על חבל הכביסה

כן הפעם הראשונה שהיינו שם ממש חנכנו את המקום.

מיקמו אותנו בפסיפיק שם למטה, עוד לא היתה שם חנות. לא היה פיראטים, כמעט כלום לא היה שם...

הילדים היו קטנים. סוסון בא עם יד שבורה... כן אחרי הטיול ההוא עם הניתוח... די התבאס כי לא היה יכול להנות הרבה, לא היה יכול להשתמש במגלשות המים. החייזרון היה פיצפון. הוא דווקא נהנה מהכל. אני נורא התלהבתי מהמקום נראה עפי התמונות שהתלהבתי מנקיקי הסלע המלאכותיים.

סהכ הייתי די מצוברחת למרות הכל. היו לי מחשבות לא טובות על החבר שלי, לא זוכרת מה הוא בדיוק עשה, אולי משהו שקשור עם ברמצווה לבן שלו... או שהוא כבר לא היה חבר שלי...

עם אחותי גם לא דיברתי אז. לא בגלל העבודה, בגלל ההתנהגות שלה עם סוסון... כן כבר אז זה התחיל, היה . וכידוע רק התגבר. זו היתה תקופת ניתוק קצרה. קצרה מדי... אף פעם לא היינו שם ביחד בקלאבוטל. זה לא חסר משמעות....

שתיתי אז קוקטייל בשם אורגזמה. זה עשה נפלאות

המקום לא השתנה הרבה וטוב שכך. אולי רק שינויים קלים, שהיום יש חנות ויש שם אוכל, וארוחות מוכנות וגם בפיראטים יש אוכל ומשחקים ויש שם גם ספא שמעולם לא הייתי בו. אנחנו השתנינו יותר. גדלנו, הזדקנו, פעם היינו שם עם ההורים. עכשיו כבר אין אבא, ואמא עדיין תקועה שם בבית אבות, פעם חלקנו אחותי ואני את אותו שבוע, פעם אני באתי עם הילדים, פעם היא עם הילדים ועוד חברה, עד שעליתי על איזו קומבינה שלה והתחלנו לריב וכך הוחלט שלא חולקים יותר את אותו שבוע, פעם אני , פעם היא, ואני כבר לא יודעת אם היא באה. הילדים גדלו, היא הביעה את רצונה להפטר מהיחידה, אבל כשאמא רצתה למסור לי אותה היא התנגדה. העיקר שלי לא יהיה. כן כן הרבה סיפורים

הפעם הייתי רק עם סוסון. זו הפעם הראשונה שהחייזרון לא היה. פעם קודמת הוא עוד היה בצבא והספינה שלו עגנה באילת... עכשיו הוא באוסטרליה... פעם קודמת לא היו לי בעיות עם האצבע, היד. 

כן הימים חולפים שנה עוברת רק הסכסוך הזה לא נגמר... בפעם הראשונה סוסון היה עם יד שבורה בגבס אחרי ניתוח. דווקא יצא לו טוב הניתוח שהיה אז הכרחי. היה לו שבר פתוח. עכשיו אני עם יד חבושה. כן, עדיין. שנה וחצי וזה עוד לא נגמר...

רק רציתי שנהיה יחד...

גם השבת סוסון התחיל עם השטויות שלו.

נו, מה עושים השבת?

אני רוצה סרט

ואני רוצה לבריכה,

ואני רוצה ללכת למסעדה במושבה

לא רוצה ללכת למסעדה במושבה

לא רוצה לחכות כמה שעות עד שהסרט יתחיל. אני לא מחכה. - אמר סוסון כולו עצבים והלך.

הלך הלך אבל האווירה התחילה להתחמם.

שילך

אז לאיזה סרט אלך? חיי פיי שמתחיל ב4:30 או ההוביט שמתחיל ב 6:00 ?

ההוביט. יש הצגה אחת בלבד.

לא בא לי ללכת לבריכה - אומר החייל. את רוצה שאני אבוא איתך לסרט למרות שכבר ראיתי אותו?

תבוא.

וכך הלכנו לסרט אני והחייל. ראינו בסוף את חיי פיי כי את ההוביט לא הקרינו. הסרט הוקרן ב 7:10 כך שאת הזמן מרחנו בקפה קפה.

אז איפה היית? - שאל סוסון בתום הסרט

בסרט

ואיפה החייל?

הוא איתי.

ואז הוא התחיל להשתולל סוסון.

מה אתה רוצה? אסור לי כבר ללכת לסרט עם החייל? אני בנאדם מבוגר אני אלך עם מי שאני רוצה לאן שאני רוצה. אנחנו 3 אנשים מבוגרים כא הולך לאן שהוא רוצה. ואתה תפסיק להשתולל , פעם קודמת שהשתוללת זה נגמר בידיים שבורות. עוד פעם אתה משתולל אני מגישה תלונה במשטרה. אני לא יכולה לחיות ככה. אני כבר חודשיים עם היד הזאת בגלל ההשתוללויות שלך

לא אני שברתי לך את היד.

נכון אבל אתה התחלת. הוא רק רצה להגן עלי וזה מה שקרה. ההשתוללויות שלך מביאות עצבים ואלימות. אני לא מוכנה לזה. אתה בן 30 צא כבר מהבית ואל תגיד לנו מה לעשות.

אני רוצה להגיד לך משהו - אומר סוסון אחרי כמה שעות - אני בא מכוונה טובה ואתם מתייחסים אלי כמו לאפס.

איפה היתה הכוונה הטובה שלך?

רציתי שנלך יחד למסעדה. יש לי שובר קינוח בהנחה. רק רציתי שנהיה יחד...

ואני התחלתי לחשוב. איך כוונה טובה מביאה למריבות קשות? מה קרה כאן? אולי זה נכון. הוא בא מכוונה טובה ואפעס לא יצא מזה משהו טוב. אף אחד מאיתנו לא בא מכוונה רעה. ובכל זאת יוצא פה משהו עקום. גם אותה שבת שנשברה לי היד התחילה מכוונה טובה. סוסון רצה ללכת לים. שכולנו ביחד נלך לים ונענה בשלילה. הוא רצה ללכת לים ביום יפה ושנהיה ביחד. משפחה. אבל הוא קיבל  'לא' . כאילו אני רוצה שנהיה ביחד ואתם מעליבים אותי. אתם דוחים אותי.... אני דחוי אני מסכן אף אחד לא אוהב אותי. יש לי כוונה ותוכנית ככ טובה ואתם אומרים לי לא.

איפה זה עוד קרה? איפה זה קרה לי? אני זוכרת למשל שאני רציתי לצאת עם אחותי לקלאבוטל. שנצא כולנו יחד במקום שהיא תקח את החברה שלה. רק לא ממש אמרתי את זה. כשהיא ביקשה ממני להתחשב בחברה שלה אמרתי לא ואז היא החליפה את התאריך ואז התעצבנתי ויצאה מריבה גדולה עם הרבה קללות וצעקות ובסוף אמא החליטה למכור את קלאבוטל והסתבכה עם זה... ואני בסך הכל רציתי את מה שאמא כל הזמן רוצה. שנצא ביחד לקלאבוטל. רק שלא אמרתי מה בדיוק אני רוצה. ובעוד מקרים לא אמרתי בדיוק מה אני רוצה. היתה לי כוונה טובה. קיבלתי שלילה , נעלבתי, ומאז אנחנו אויבים לנצח נצחים.

איך לסיים את הפוסט הזה? כן. חשוב לדבר. חשוב להגיד בדיוק מה רוצים. סוסון רוצה שנהיה ביחד. אבל הוא אומר זאת בצורה הלא נכונה: אני אקבע עבורכם איך אתם מבלים את השבת. ואם לא תעשו כמו שאני החלטתי אני אשתולל. גמני לעיתים נוהגת כמוהו. אני רוצה שנסע ביחד. אם לא נהיה ברוגז לעולם. או אני רוצה שנהיה חברים, אם לא ארד עליך רצח. אני רק שמחה שסוסון הבהיר לי את הנקודה הזאת.

ואולי אפשר להשליך את זה לעוד סכסוכים... הרי לא באנו מכוונה רעה. זה רק יצא ככה.

סוסון יוצא היום לשיט עם מנו ספנות

אך אליה וקוץ בה.

בטוב ליבנו שמענו בחדשות שהרמאדן הסתיים הווה אומר עיד אל פיטר

אבוי סוסון יוצא לשיט בעיד אל פיטר ועמו סוללה של ערבים צוהלים

מי שלא ראה את שמחת עיד אל פיטר לא ראה שמחה מימיו

ואנחנו לרוע מזלינו כבר יצאנו לחופשה בעיד אל פיטר.

לפני שנתיים יצאנו לחופשה בקלבוטל.

זה היה השבוע של יום כיפור וציפינו לשבוע שקט במיוחד

ברגע שהגענו לשם התבררה הטעות הנוראה

הלובי היה מלא ערבים. שאלתי מה קרה כאן, מה הולך כאן.

אפשר לפתוח כאן מסגד אמר איש הקבלה בציניות. יש להם עכשיו חג והם הציפו את המלון בהמוניהם

זה היה פשוט נורא. רעש המולה, צעקות, נשים עם רעלות טובלות בג'קוזי עטופות בסמרטוטים מכף רגל עד ראש, ילדים חסרי משמעת בסיסית קופצים רצים צורחים

אחרי 3 ימים נשמנו לרווחה. הם הסתלקו תודה לאל.

זכרנו היטב את החופשה הנוראית הזאת ואמרנו זהירות: עיד אל פיטר. לא לזוז מהבית בעיד אל פיטר.

אבל מה לעשות, לוח השנה שלנו לא מציין חגים מוסלמים וכך שוב נקלענו מבלי דעת לעיד אל פיטר

מששמענו את הבשורה התקשרנו למנו ספנות

האם השיט הקרוב יוצא בעיד אל פיטר? כן

והאם יחגגו על הספינה את עיד אל פיטר? השיט יצא כרגיל לא תהיה חגיגה אך הם יהיו שם

הרבה? יהיו שם גם יהודים. חצי חצי.

אפשר לבטל? לדחות? לא

אבל היינו כבר בחופשה בעיד אל פיטר וזה היה זוועה. זה הכסף שלנו זאת החופשה שלנו ואנחנו לא רוצים כזאת חופשה.

זו לא סיבה לבטל אמרו במנו ספנות. ואנחנו לא נוריד אותם מהספינה. דעות פוליטיות וגזענות זה לא סיבה לבטל

לא בקשנו להוריד אותם ביקשנו לרדת

תרדו אבל תשלמו את מלוא המחיר. הבחירה בידיכם. לשלם ולנסוע או לשלם ולא לנסוע. אתם יכולים לפנות לשירות לקוחות

טוב בלית ברירה סוסון החליט לשלם ולנסוע.

אני מקווה שבכל זאת תהיה לו חופשה נעימה.