הכל חדש ונוצץ

קצת אחרי שפרץ הרומן שלי עם האיש ההוא יצאתי לרגילה. יותר נכון הוציאו אותי כי הדבר האחרון בעולם שרציתי זה רגילה עכשיו. 

אותה עת גם למדתי בבאר שבע במכינה, מתימטיקה ופיזיקה והרי במקצועות האלה אסור להפסיד חומר. מפסידים הרצאה אחת מפסידים את כל המכינה כי ההרצאה הבאה בנויה על קודמתה.

טוב אז נסעתי לבאר שבע, לבשתי את המדים נסעתי בטרמפים כפי שהיה נהוג אז, נכנסתי לבסיס שלי, איך לא הרי הוא שם ואם אני כבר שם אני חייבת לראות אותו.

תחת זאת ראיתי את סגן קצין הקשר. יותר נכון הוא ראה אותי, והוא ראה אותי עם מעיל של חיל האוויר ולא עם המעיל המצוקמק מלא כתמי השמן שקיבלתי בטירונות

"שוב את עם המעיל הזה״ צווח " את נשארת פה"

מה זאת אומרת נשארת פה. אני ברגילה. לקחתי את הרגלים וחזרתי הביתה.

הוא הגיש נגדי תלונה על נפקדות המניאק. 

ואני זכיתי במאסר על תנאי

הילכתי אז כמו צל. לא, לא היו לי הצלחות בבית המשפט הצבאי . זה לא פר, לבשתי מעיל מאושר עי צהל, לא עי היחידה שלי, הייתי ברגילה, זה לא פר שבגלל מעיל יפסיקו לי את הרגילה. לא פר, ועוד מאסר על תנאי. באסה. 

בינתיים האיש ההוא נעלם מהשטח. כן, אני בצרות אז הוא בורח. כל הכבוד לו . הא?

לא מבינה איך לא שלחתי אותו אז לכל הרוחות

לא משנה מאיזה כיוון נתקוף את הבעיה בסוף נגיע לאותה נקודה

אז נתקוף מכיוון האגרה

נתבשרנו בשמחה שאגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה

אני כבר שומעת yeh איזה יופי באמת הגיע הזמן. ולא רק שהגיע הזמן מעולם לא היה משהו הוגן באגרה הזאת חוץ מאשר לסחוב כספים מהציבור. עוד סוג של מס שהרי רשות השידור היא גוף ממשלתי ומיסים כולנו משלמים כחוק אז למה גם זה? ובעיקר בשנים האחרונות כשבקושי צופים בערוץ הציבורי ויש הרבה תחנות רדיו שרק 4 מהן שייכות לשידור הציבורי. מה גם שככל שיש פחות צופים ומאזינים כך מחלקת הגוויה (כן, זו לא טעות הקלדה) עובדת שעות נוספות כך שלמעשה השידור הציבורי הוא מערכת גביה אחת גדולה יותר מאשר תוכניות טלוויזיה ורדיו. אז כן, הגיע הזמן לשנות, להתרכז בשידורים, לבטל את האגרה ולממן את השידור הציבורי או מפרסומות כמו רשת ב' או מהכבלים והלווין או ישירות מהמיסים. עד כאן הכל בסדר

אלא מאי, בנוסף לביטול האגרה תסגר רשות השידור ותפתח מחדש. הופה, כאן נדלקת לי נורה אדומה. למה צריך לסגור ולפתוח כדי לבטל? בשביל כוס חלב צריך לקנות את כל הפרה? מילה אחת מיאיר לפיד הסבירה את הכל. השידור הציבורי היום נמצא בידי פוליטיקאים ובמדינה דמוקרטית אסור שזה יהיה. הופה, ומי אמר דבר כזה? מי אמר שלממשלה אסור שיהיה לה ערוץ שידור? בידי מי אם כן יהיה ערוץ השידור הציבורי? לא בעיה לנחש. גם כאן העיתונאים וארגוני השמאל ישתלטו על השידור. כמו הערוצים המסחריים. ושוב אנחנו מגיעים לאותו גוף מסתורי הקרוי הקרן החדשה לישראל. או יותר נכון הקרן לישראל חדשה. איך הגעתי לזה? פשוט מאוד. דפנה ליאל כתבת ערוץ 2 היא בתה של רחל ליאל מנכלית הסניף הישראלי של הקרן. ושוב הופה. לכן הערוץ הזה שמאלני ככ והתבטאויות שמאלניות קיצוניות מובאות בתדירות גבוהה עי עודד בן עמי, דנה וייס, יונית לוי וכו, ועכשיו די ברור. הערוץ נמצא בידי הקרן. 1984 כבר כאן.

אבל בואו נתחיל מההתחלה. לראשונה שמעתי על הקרן במחאה החברתית או אם תרצו במהפכה החברתית. למותר לציין כמה התנגדתי למהפכה וכל יום נוסף שעבר הבהיר את התמונה שזוהי מהפכה פוליטית, ממומנת עי גופים פוליטיים מהשמאל, מישהו רוצה להתערב כאן בשלטון, להעיף את נתניהו להביא מישהו מטעם, לחולל מהומות עי פופוליזם שהרי מי לא יכעס על מישהו שיותר עשיר ממנו, להביא לארץ את ככר תחריר. קראו לזה מחאה ספונטנית אך הספונטניות היתה הדבר האחרון שאפשר היה לומר עליה. היא היתה מאורגנת עי הקרן החדשה לישראל . מי זאת הקרן הזאת?

ובכן הקרן לישראל חדשה היא גוף שמרכזו בוושינטון הבירה ורק העניין הזה מדליק לא רק נורה אדומה אחת. האם הקרן לישראל חדשה גרמה להתפרצות המחאה החברתית? כן ודאי, האם גוף שיושב בוושיגטון גרם להתפרצות המחאה החברתית, התשובה היא כן, האם יש לקרן קשר עם המימשל האמריקאי? התשובה היא כן. אם כן המימשל האמריקאי ניסה לחולל כאן הפיכה. הוא לא הצליח. האמנם? מדוע נתניהו איש ימין מובהק הפך לאיש שמאל? מדוע ערוצי התקשורת תמכו במחאה ואסור היה להגיד מילה אחת נגדה? ונחזור לרשות השידור האם המימשל האמריקאי מתכונן להשתלט על הערוץ הציבורי? התשובה היא כן.

העניין שזה לא כל הסיפור. המימשל האמריקאי באמצעות הקרן מעורב בעוד נושאים חברתיים ובטחוניים שפוגעים במרבית הציבור הישראלי. אמנם אנחנו בוחרים ימין אך תמיד מקבלים שמאל וזו הסיבה לכך. הקרן תומכת בקהילה הלהטבית ומעצימה אותה מעבר לפרופורציות הקרן תומכת באירגון בצלם במחסום וואטש ועוד ארגוני שמאל קיצוניים שרשומים בקישור, הקרן תומכת במשפטנים שמאלנים כך שבגץ היום מאויש עי נתמכי הקרן ,בשלום עכשיו, באגודה לזכויות האזרח וכו. הקרן תומכת באירגונים שמגישים תביעות נגד חיילי צהל, באירגונים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל ולאחרונה אירגנה את הפגנת הסודאנים. הקרן גם מביאה לכאן את הסודאנים. והקרן קשורה לקרן פורד שקשור לCIA . בינגו

ובכן זאת הקרן, זה האויב, ואם נחזור לאגרה אני מעדיפה להמשיך לשלם את האגרה ובלבד שהקרן לא תשתלט גם על רשות השידור שהרי ידוע איזה כוח יש לתקשורת.

תקפתי את הנושא מכיוון האגרה אבל איך אומרים, ארעו עוד אירועים שבסופו של דבר מובילים לקרן ולממשל האמריקאי

א. תפיסת ספינת הנשק. שוב, חיילי צהל, צבא המשרת היום את המימשל האמריקאי בלבד בלי לדעת, תפסו בלב ים אוניה עם דגל פנמי שהגיעה מאיראן. נתניהו נמצא שם בארהב, חוגג על חיילי צהל, חוגג על המבצע, חוגג עם שחקני הוליווד ואף מוציא סרט שמזכיר את פולחן האישיות מהשריפה בכרמל. התקשורת חוגגת לא על הצלת אזרחינו מפני הנשק הקטלני אלא על כך שזה בא מאיראן. כל המבצע נעשה בתיאום עם אובמה. הייתי שואלת כמה שאלות. מי אמר שהנשק בא מאיראן, אם חבילה תמימה מסומנת made in iran זה לא אומר שהפצצות הגיעו מאיראן. זה רק אומר שמישהו שם פצצות וטילים בספינה ואפילו לא יודעים מי. אני יכולה לחשוב שהמימשל האמריקאי שתל אותן בספינה נייטרלית, חיילי צהל נשלחו לתפוס אותה, הכל נעשה בשקט וכך הראינו שאיראן היא הטרורוסטית. מי אמר? האם באמת איראן מתכננת את השמדת ישראל? איזה אינטרס יש לה לעשות את זה? משום מה אני מאמינה יותר לאיראנים מאשר לאמריקאים. הרי איתותוי השלום של איראן הורסים לנתניהו את כל הקונספט שאיראן היא סכנה לישראל וסכנה לעולם, או שזה בכלל לא הקונספט של נתניהו.

ב. אוקראינה. עוד נסיון נוסח ככר תחריר של המימשל האמריקאי להתערב בשלטון. אמריקה עושה את זה כבר שנים. פנמה עם נורייגה, מילושביץ, באשיר גומאייל, כאשר אנחנו שכירי החרב, מלחמת לבנון השניה, האביב הערבי, המהפכה החברתית כאן, ועכשיו אוקראינה. בואו נראה איך זה יגמר. נראה שפוטין מתחיל להתקפל וחבל. חבל מאוד.

והרי לכם דמוקרטיה במיטבה

מילה אחת נוספת. נציגי הקרן בארץ אליבא דמקור אחר הם שמעון פרס, סטנלי פישר ונחום ברנע. אני הייתי מתמקדת בשמעון פרס, קצב, מכון פרס לשלום וכו

good day לכולם ושבת שלום. היום גם יום האישה הבינלאומי וכידוע גם אירגוני נשים נתמכים עי הקרן וליבי ליבי על הגברים, ברלד, עמנואל רוזן, אייל גולן, תחזיקו מעמד. גוגל הכינה לנו דודל נהדר, נראה אם אצליח להעלות אותו

כנראה שלא . כנראה שכן

כל הדרכים מובילות לוושינגטון

עוד תראי עוד תראי כמה טוב אז היה

בשנה בשנה שעברה

 שלום לך דפנה,

בשנה שעברה כתבת את זה. הבן שלך עוד היה בצבא ובדיוק אז היה מבצע עמוד ענן. רוב הזמן הוא לא השתתף בו. את בכלל לא ידעת מה את רוצה, שישתתף ויהיה גיבור או שלא ישתתף ויהיה מוגן. קיבלת את שניהם. רק בסוף המבצע שלחו אותו. הספינה שלו היתה בהספנה, נכנסה רגע לפני המלחמה. ולא ממש ידעו מה לעשות עם החיילים שמשרתים עליה. החייל שלך היה בכלל באימונים לקראת אליפות צהל. רצו להוריד אותו לאילת להעלות אותו על סער 5 ופתאום לקחו אותו לאימונים ואז פרצה המלחמה ולא לקחו אותו לשום מקום. זה היה באסה באסה. בסוף הורידו גם אותו לעזה. הוא היה בספינה ממנה ירו לעבר ביתו של הניה. הוא זה שהיה  אמור לפקד על אותה פעולה אבל זו לא היתה הספינה שלו. המלחמה הותירה טעם של באסה, וכל השירות שלו הותיר טעם של באסה בגלל המלחמה הזאת. אפילו את התבאסת. הוא היה כל השירות מבואס. את נסית לשכנע אותו לאהוב את השירות בסוף הבאסה השתלטה גם עליך. עד סוף השירות.

חלפה שנה מאז וזה נראה כאילו זה קרה מלפני מיליון שנות אור. עכשיו הבחור באוסטרליה גם עושה לך דפיקות לב. הוא יצא לאוסטרליה בלי גרוש על התחת ורוקן את כל חשבון הבנק שלו. לקח הלוואות כאשר אין לו ממה להחזיר. מבטיח שהכל יסתדר ואת לא מאמינה לו. אולי באמת הכל יסתדר? את הרי לא סומכת עליו. מה שמצחיק בכל העסק הוא כאשר פנית למנהלת המדור בבנק היא פתאום התאהבה בדמות שלו. הוא נהנתן היא אמרה. הוא בזבזן. גם אני בזבזנית. רק ככה מתקדמים בחיים.

את לא בזבזנית ואולם אמירה כזאת עשתה  לך לא נעים בבטן. אולי את תקועה בחיים כי את לא בזבזנית ואף אחד בעצם לא אשם לך.

בכל מקרה עברו שנות אור מאז. עכשיו את במקום אחר. אז השאלה הפילוסופית היא האם את באמת תקועה בחיים או שהחיים שלך זזים בלי שתרגישי. מאז הבן שלך השתחרר הפסקת להיות אמא של חייל וכל הדעות שלך השתנו. את עכשיו בכלל אמא של ילד אחר. אמא של שני ילדים אחרים שכן גם סוסון לא אותו סוסון. הוא מאוד כועס על הנסיעה לאוסטרליה ואת צריכה לתמרן בין שניהם. רק לא להיות כמו אמא שלך. לא לעשות את השטויות שהיא עשתה. ופתאום את מתחילה להבין את אמא שלך. לפעמים יש 2 אחים שונים בתכלית. אחד מצליח אחד מקנא ואת לא ממש יודעת מה לעשות עם זה. את אמרת עוד לפני שהוא נסע לאוסטרליה שתקני כרטיס ובמקום לסבול מהחורף הישראלי תהני מהקיץ האוסטרלי וכך תפרדי מדיכאון החורף ששורה עליך כל שנה. אך לא עשית דבר בנידון. יתכן שדיכאון החורף כבר השתלט עליך אך את יותר חוששת מסוסון. סוסון לא רוצה לנסוע לאוסטרליה. את אפילו לא מבינה למה. הוא הרי ככ אוהב לנסוע וככ מקנא במי שנוסע. אם את נוסעת הוא משתגע. אם החייזר נוסע הוא משתגע. ואת אומרת לו שגם אנחנו ניסע והוא לא רוצה. הסבירו לך שזה נראה כאילו את רודפת אחרי החייזר ואת מביעה בכך שאת אוהבת את החייזר יותר. את מושפעת מכל מה שאומרים לך. את בכלל לא בטוחה שמה שאומרים לך זה נכון. אז כרגע את מתלבטת. זה נכון? לא נכון? לנסוע? לא לנסוע? לבטים לוקחים ממך הרבה אנרגיה. מה שאת הכי שונאת בעולם זה לבטים.

בזה לא השתנית מלפני שנה. היו לך אז לבטים אחרים.

אני מקווה שבסופו של דבר תסעי לאוסטרליה והכל יסתדר

ביי, דפנה

נובמבר 2013