הכל חדש ונוצץ

חזרתי מחול. כצפוי היה קשה. אני בכלל לא רציתי לנסוע אך חלק בי אמר תסעי תסעי כל עוד את יכולה תסעי אולי בקרוב לא תוכלי.  אז היה קשה. קודם כל נקלענו לגל חום לא  צפוי. 34  מעלות בלי מזגן. אפילו אני שחובבת חום סבלתי. הדיבור שלי היה מאוד משובש. בקושי הצלחתי להוציא משפט שלם וזה מאוד תסכל אותי. לא יכולתי לתקשר עם הסובבים והם הגיבו בהתאם. רוב הזמן התייחסו אלי כמו אל אוויר. זה היה מאוד לא נעים. פעמים רבות הסתובבתי לבד. באחד הוידאואים ראיתי אותי ונחרדתי. אני נראית כמו אישה סיעודית מבית אבות לתשושי נפש. פשוט נורא. 

את הילדים עזבתי לבד. סוסון עשה בעיות. ממש נכנס לויברציות. בסוף הוא הסתדר עם אחיו קצת ועם חבר של אבא שלו וגם לבד עם חברים מ״רעים״. זה דווקא היה משמח. לפי ההתנהגות שלו לפני הנסיעה חשבתי שהוא ישתגע כאן שבועיים לבד. 

השני, טוב לו לא צריך לדאוג. הוא ברחובות עם החברה שלו אבל הוא בא להפרד ממני. וגם כשחזרתי מצאתי אותו כאן לדקה כי הוא היה מיד צריך לחזור. אך הדם הרע אשר ביננו חזר מיד. ראשית כבר בחו״ל הוא הודיע לי שביום הולדתי המתקרב הוא לא יהיה כי זה הזמן היחידי שהוא יכול לנסוע לחול עם חברתו. גם את צליחת הכנרת לא נעשה כי הם חוגגים אותו יום 3 שנים לחברות. אבל הדם הרע יצא עת שהוא הודיע לי שהחתולה הקיאה במדרגות וצריך לנקות את זה. לא מבינה איך זה נעשה. אם הוא ברחובות והחתולה מקיאה פה מדוע מודיעים לו ולא לנו. ומדוע הוא מודיע לי אם הוא רוצה שסוסון ינקה. נעשו דברים מיותרים ונאמרו דברים מיותרים. אני טענתי שהחתולה באחריותו ואם יש איתה בעיות או שיהיה פה לטפל בה או שיקח אותה לטפל ברחובות. אני לא מסוגלת. צריכה טיפול בעצמי. הוא טען שהוא לא יכול הוא לומד ועובד והוא לא רוצה לקחת את החתולה להיכן שנדרסה החתולה שלו. ושוב טענתי שהוא מתנתק. גם אני הייתי סטודנטית וגם החברה שלו היתה סטודנטית ולא היה מן נתק שכזה. הוא אמר שאמא שלה היתה שם שבוע לעזור להם לעבור דירה ואילו אני מבקשת ממנו להיות בצפון. וכך זה הסתיים

עכשיו אני לבד. סוסון נסע לדוד שלו בנס ציונה. נסתדר. 

כך לפחות הועדתי את היום הזה. היה לי קשה השבוע. שמרתי בגרויות ושמרתי מיצב והיה די בלאגן. במיצב המורה עזרה לתלמידים והייתי צריכה לשמור יותר עליה מאשר על התלמידים. ידוע שבחינות מיצב בוחנות את בית הספר ויש למורים מטרה שהבצפר שלהם יצא טוב אז הם עוזרים. ואני צריכה לשמור שלא תהיה כל עזרה לתלמידים לא מהתלמידים ולא מהמורה. אני באמת לא מבינה למה מורה מבית הספר אמורה לשמור על התלמידים. גם הבגרות היתה קשה ומעצבנת. מדובר בתוספת זמן של 25% שמקבלים חלק מהתלמידים אלא שהשנה חלק קיבלו תוספת של 33% או 50% וזאת ללא שום הודעה מוקדמת. יצא שישבתי ושמרתי על תלמידות עד הודעה חדשה. הייתי צריכה ללכת לחזרה

ביום שני ביקרתי סוף סוף את בני ברחובות. נתפס לו הגב. הוא אמור לשכב לנוח אך עוד פעם הוא נמצא אצל אחותה של החברה ושומר על כלב קטן.

אז הקיצר אני ממוטטת. גם בלי תסמינים נוירולוגיים.

חשבתי להתחיל לארוז לקראת נסיעה אבל לא הצלחתי

ואז בא סוסון

סוסון לא עובד ומשעמם לו. או שאבא שלו בשטח. בקיצור הוא על טורים וזה בדיוק מה שחסר לי עכשיו.

הוא עבד קצת באיזו חנות ופוטר משם. היה קצת חכם גדול, לא עובד שבת לא ככה לא ככה אז שלחו אותו הביתה.

צריך לקחת נשימה ארוכה. לנוח מהכל. מהמשפט המתקרב, מהילדים המעצבים . בינתים זה מועיל. מחר אני מקווה לקום אחרת

שלום לכם קטנים שלי. אני רואה אתכם באים עם אבא לבקר, את בלונדינית קטנה בת 3 עם קוקיות אתה ילדון קטן בן 5 גם כן בלונדיני. נסיכים קטנים שלי. כן אתם שם למטה צוהלים, באים לסבתא, מחכים להפתעות. הכנתי לכם קצת ממתקים. שוקו בונס, בואנו שאתם אוהבים. אני יודעת שאמא לא אוהבת שאני נותנת ממתקים. יש עכשיו התקפה על הסוכר אבל סבתא אכלה המון ממתקים ועדיין אוכלת אז לא יקרה לכם כלום. סבתא תמיד מרשה מה שאמא לא.

אתם יודעים. לא חשבתי בכלל איך קוראים לכם. גם את אמא שלכם קשה לי לדמיין אבל ראיתי את הנסיך ואשתו קייט והילדים הקטנים. כך דמיינתי אתכם אצלי. אני רואה את הנסיך ויליאם עם ילדיו ובדמיוני אני רואה את סוסון שלי עם ילדיו הקטנים; כך תמיד ראיתי אותו משהיה קטן. גם הנסיך עבר תאונת ראש ממש בזמן שסוסון היה בבית חולים. הוא חטף מקל גולף בראש אבל יצא מזה....

 כן אני עוד גרה במקום הזה בקומה השלישית ואתם גרים לא רחוק. כל פעם באים לבקר את סבתא, נוסעים לים, הולכים לטייל הייטה כפי שקראנו לזה פעם... וסוסון כזה גבוה וחתיך. איזה בן יש לי. איזה ילדים מתוקים יש לו. כן אתם רבים מי יקבל קודם את הממתקים מי יקבל את השוקו בונס ומי את הבואנו. יש מספיק לכולם...

לא זה לא יקרה. סוסון בעצמו עדיין ילד. נמוך... זה ההבדל בין חלום ומציאות. אצל רבים נכדים זה לא חלום. לרוב חברותי יש היום נכדים. אפילו נינים. לי אין ומסוסון גם לא יהיו.