רוחי היתה כה נכאה... סבלתי מסיוטים
זה היה אחרי שהיא פיטרה אותי, תקופה ארוכה, בין הפיטורים ללדת ביתה
שום דבר לא יצליח לך אמר המיסטיקאי ואכן שום דבר לא הצליח לי.
אני זוכרת את עצמי שוכבת במיטה ופני בתוך הכרית
מה עושים? מתי זה יגמר
עד היום זה בעצם לא נגמר
תקופה באה תקופה הולכת אבל הכל אותו הדבר.
אני זוכרת שחלמתי על אמא. שהלכתי לבנק והוא היה ישן כזה, קצת אפל, עמדות הטלרים בנויות מעץ מרקיב והתאורה עמומה. אמא נמצאת שם ומספרת שאני מקבלת כספים עבור הבן הצעיר שלי, דבר שאני מנסה להסתיר. מלשינה. כן אמנם היא משקרת כל הזמן אך ממני היא דורשת יושר ואמינות ולא איכפת לה להפליל אותי. ובעצם זה כך במציאות בנסיבות אחרות.... היא תספר עלי כל דבר רע שאפשר, כדי להראות בסדר בפני כולם.... אבל בחלום זה רק מחדד את הדבר ... שבמקום לתמוך בי או לגבות אותי היא דופקת אותי. מאז ומתמיד
אני זוכרת עוד חלום נורא, שמישהי שלמדה אתי בבצפר הנורא ההוא יש לה גידול בראש, סרטן, והגידול מוציא ניצוצות, ברקים ואני בורחת, לא רוצה לראות את זה, זה מפחיד אותי. רודפים אחרי ומשיגים אותי. אני לא חייבת לראות כל דבר, אני אומרת, אני לא חייבת לחוות את כל הדברים הרעים. עזבו אותי.
ואת החלום הכי מפחיד אני עוד זוכרת וזה לא מרפה ממני. אותה נקודת אור שבאה מהמפרץ אופפת אותי ומתנפצת סביבי כאלפי זגוגיות....
אני זוכרת עוד, משהו בקשר לע׳ וביוב זורם ברחובות
שום דבר לא יצליח לך אמר אותו מיסטיקאי ואכן שום דבר לא הצליח לי
הלכתי לטיפול פנים, סידרה של טיפולים וכל הפרצוף שלי התנפח. הלכתי לקחת זריקת קורטיזון כדי שהנפיחות תרד, הפסקתי את הטיפולים ודרשתי את הכסף חזרה. גם אחותי התחילה את אותה סידרת טיפולים, אצלה זה דווקא עבר בשלום אך היא הפסיקה אותם באמצע, כשאני הפסקתי...
עשיתי קורס סוכני נסיעות, הבטיחו עבודה בתום הקורס, עבודה לא קיבלתי. זכרתי שקיבלו את אחותי לעבודה כסוכנת נסיעות בלי קורס, אותי עם קורס לא קיבלו....
עד היום המזל הרע רודף אותי. עד היום כל הדלתות נסגרות בפני. כמו אז. אני לא מפרטת אבל זאת התחושה. כל מה שאני מתכננת מתפקשש, ולפעמים בצורה מוזרה ביותר. לפעמים אני מחייכת, אומרת יהיה בסדר, לא הכל רע בעולם הזה, לא הכל אבל הרוב.... מנגד לא רק אותי פוקד מזל רע...
בסוף הזמנתי את אותו מיסיקאי אלי הביתה. הוא אמר לי לזרוק איזו בובת חייזר על מחזיק המפתחות שלי שעשויה מחומר זוהר בחושך. מאז הסיוטים חלפו. המזל הרע לא. גם הרוח לא ככ נכאה כמו אז... למרות הכל רוחי לא נכאה... אני רק נזכרת... שפעם היה נורא... אולי פשוט התרגלתי...