הכל חדש ונוצץ

הם באו לאכול את הצולנט שלי הזקנים. כמו שאמא שמעה שאני מכינה צולנט היא אמרה : אני באה

את באה אלי ?  ולא איכפת לך לעלות 3 קומות?

בשביל צולנט אני מוכנה לעלות 3 קומות

וואלה, היא יכולה לעלות 3 קומות. שניהם יכולים. אפילו עכשיו כששניהם עם מקלות הליכה. טוב, הם בעצמם גרים בקומה שלישית אבל הקומה השלישית שלי היתה תמיד יותר מדי גבוהה

סבבה שיבואו. אמא לא היתה כאן יותר מחצי שנה. פעם אחרונה שהיא נראתה במקומותינו היתה במאי כאשר סוסון נסע לחו"ל ואבא? אני חושבת שיותר משנה הוא לא היה כאן. גם לאחותי הם לא הולכים? מה פתאום. לפני שבועיים הם היו אצלה בצולנט. גם אצלה יש 3 קומות. אבל אצלה הן יותר נמוכות. טוב, לחשוב חיובי. גם אליה הם באו בשביל צ'ולנט. העיקר שהם זזים ויכולים לעלות את ה-3 קומות האלה.

בכלל לא חשבתי להזמין אותם לצ'ולנט התכוונתי לאכול אותו בעצמי עם הילדים אבל באמת. אחרי הכל היא לימדה אותי להכין את הצ'ולנט. זה המתכון שלה ואכלתי אצלה מספיק ארוחות חמות. מותר לי פעם לכבד אותה

טוב אז פתחתי שולחן, הכנתי סלאט 3 עגבניות 2 מלפפונים, בצל, מלח שמן זית כמה פשוט ככה טעים

והגשתי את הצולנט מרכז הארוחה או כפי שהוגדר לאחרונה חמין אשכנזי .

אז איך נראה חמין אשכנזי או יותר נכון

צולנט (צ'וּנט)

קצת שמן

גריסי פנינה (חובה!!!!!)

שעועית

בשר

תפוחי אדמה.

מלח (כף לסיר של 4 ל')

פלפל

אפשר גם אבקת מרק ולהקטין את כמות המלח.

אני לא רושמת כמויות פשוט לזרוק את המרכיבים לסיר, למלא את הסיר כמעט עד הסוף - לא עד הסוף כי השעועית והגריסים תופסים נפח - אין צורך להשרות את השעועית, להוסיף מים עד הסוף, להרתיח את כל הסיפור ולהכניס את הסיר לתנור 100 מעלות. להשאיר ל 24 שעות וללכת לטייל. מידי פעם רצוי לבדוק הקלו המים ולהתאים את החום בתנור למצב.

התשבוחות לא אחרו להגיע. מה יותר טוב מלקבל תשבוחות מהמורה והתלמידים שלי...

בתיאבון

צ'ולנט זה כמו ילדים. תמיד מכניסים אותו הדבר אף פעם לא יודעים מה יצא

נ.ב מה עושים היום?

הולכים לראות את אווטר?

הולכים לכרמל לחפש פטריות?

או אולי לפארק הקישון לראות מים זורמים?

דפנה קראו לי . אני לא יודעת למה.

רצו לקרוא לי על שם סבי שנפטר

אבל חיכו לבן.

אמרו שיחכו עם השם הזה לילד הבא.

אבל גם הילד הבא היה בת וכך אחותי זכתה לשם של הסבא

אני זכיתי לשם דפנה

לא אהבתי אותו. אני הייתי הילדה היחידה שקראו לה דפנה.

רציתי שם כמו יעל או מיכל או ענת או אילנה. זה היה נפוץ אז.

אבל קראו לי דפנה

כשמצאתי עוד דפנה זו היתה חגיגה

אבל היום יש ככ הרבה דפנות

וגם דמויות כמו דפנה מהחיים זה לא הכל, דפנה מרמת אביב ג', ענת וקסמן היא דפנה, נועה תשבי היתה דפנה, גם אילנה אביטל היתה דפנה. רוב הדפנות האלה הן ביצ'יות. אולי דפנה הופכת למילה נרדפת לביצ'ית אבל זה לגמרי לא מפריע לי. גם בי יש איזו ביצ'יות. פחות ממה שצריך.

היום אני אוהבת את השם הזה.

אני אולי בין הבודדות בדורי אבל היום יש הרבה צעירות שעונות לשם הזה מה שעושה לי הרגשה צעירה

דפנה בנומרולוגיה. מה השתבש?

השם דפנה לקוח מהמיתולוגיה היוונית

דפנה היתה נימפה ובתו של אל הנהר. היא דבקה בארטמיס והתרחקה מגברים. מלך פיזה לאוקיפוס בן אוינומאוס התאהב בה וכדי להתקרב אליה לבש שמלה, גידל את שערו וקלע אותו בצמה. הוא הציג את עצמו בתור בת המלך ויחד הם יצאו לציד. דפנה היתה מרוצה מהחברות הזאת ובעיקר מהיות  'חברתה' ציידת מוכשרת

פעם אחת דפנה וחברותיה ירדו לנהר. כולן התפשטו כדי לשחות, רק לאוקיפוס סרב. הבנות הפשיטוהו גילו את האמת והרגוהו בדקירות סכינים.

יש אומרים שזו היתה תוכניתו של אפולו שאף הוא היה מאוהב בדפנה. גם הוא חיזר אחריה וחיזוריו עלו בתוהו. דפנה ברחה מפניו וכשעמד להשיגה התפללה לזיאוס וזה הפך אותה לעץ. עץ הדפנה. כל מה שנותר לאפולו הוא לקלוע זר מעלי הדפנה.

נו, עם שם כזה אני מתפלאה שאני לבד.....

זר עלי הדפנה הוא גם זר הנצחון.

לנוח על זר הדפנה הוא סמל לשאננות

עץ הדפנה או עלי הדפנה נקראים Laurels ומכאן נגזרים גם השמות laura או lauren או laurel (השמן והרזה)

מכאן גם נגזר השם ליאורה.

Laura זה גם הילה

השם Daphne נפוץ לא פחות, כותבים אותו גם Dafna , ביוון יש מקום שנקרא Dafni בו ממוקם מקדש אפולו. ולנו יש קיבוץ דפנה.

מה שעושים עם עלי דפנה ( bay leaves ) במטבח זה סיפור אחר

יש לי מתכון נהדר ממוצא פולני שלא פגשתי בשומקום ולא דומה לשום דבר שטעמתי

שימו לב

בשר אחר

10-12 כנפי עוף

לטגן קלות בחמאה או מרגרינה (עדיף חמאה אבל מי ששומר...)

להוסיף

מיץ לימון (חצי או שלם)

כפית מלח

8-10 עלי דפנה

כמה גרגרי פלפל אנגלי

והכי חשוב סוכר.

את הסוכר להכין בנפרד

10 כפות סוכר או כוס סוכר לבן

להכניס לסיר חסין

לחמם על אש קטנה עד שמתקבל נוזל בצבע חום.

להוסיף לכנפיים את הסוכר הנוזלי.

לכסות במים

לבשל כשעה

לטעום מידי פעם לבדוק אם יש מספיק ביטוי לכל תערובת הטעמים הזאת

בתיאבון.

ואם לא אמרתי אז את השם שלי הוגים במלעיל

ולעץ הדפנה קוראים בעברית ער אציל

שניצלים. אני כל כך רוצה שניצלים. פתאום תפס אותי כזה רעב בבוקר. לא מבינה ואני רוצה שניצלים. כמו של אמא. אוףףףף אלוהים תביא לי שניצלים אני כל כך רעבה.

טוב אם אין אני לי מי לי צריך להכין שניצלים. ז"א להתלבש, ז"א לנסוע לסופר הקרוב שמוכר חזה עוף טרי שהרי אני לא אחכה עד שהבשר יפשיר או שאכניס אותו למיקרוגל ואני לא יודעת מה יקרה לו שם. שניצלים אני רוצה ואני לא אזמין מנו"ש. כל יום כמעט אני מזמינה מנו"ש וזה נגמר תוך שניות. כן אני צריכה להתלבש לנסוע לקנות וזה לא הכי קרוב, והכי גרוע זה להכין. לדפוק אותם עם פטיש לשטוף, לעטוף בקמח, לעטוף בביצה טרופה לטגן במרגרינה עם מלח והרי לכם המעדן האולטימטיבי. או אלוהים, אני כלכך מתעצלת, קח ממני את העצלות הזאת... אני רוצה שניצלים הו אלוהים תביא לי שניצלים....

טלפון. מי שם? אמא. אני עונה לה

דדיני אני רוצה להזמין אתכם לארוחת צהרים

יהיו שניצלים?

שניצלים ופתיתים ו...ו....

טוב אני באה. אולי אני אבוא...כן, אני באה...

לבוא? לא לבוא? לבוא? לא לבוא?

לא כל יום אני מתפללת ומגיע בדיוק מה שאני רוצה.

שניצלים מהשמים

אני באה אני באה אני באה!!!!!!

נכנעתי.

סיר הבשר הכניע אותי

עשיו מכר את בכורתו בנזיד עדשים.

מה שרעב יכול לעשות.....

נראה כמה אשלם על זה

שניצל יקר

לא עצרתי אפילו לראות

כמה זה עולה לי