זה אולי מוקדם מידי להזכיר אך בכל זאת מדיר שינה מעיני. השנה אני חוגגת 70. זה יהיה ביום כיפור
השאלה מה אני עושה. נוסעת למלדיבים או חוגגת כדת וכדין את היום הקדוש הזה.
מצד אחד אני רואה בזה עונש. איך מכל הימים וכל השנים יצא לי לחגוג את היומולדת ביום כיפור. איך? אני בורחת מהארץ. לא יתכן ביום חג שכזה עם ישראל יהיה באבל. ובכלל מי קבע שיום כיפור צריך להיות ב25.9. לא אלוהים קבע את זה. כמה רבנים קבעו את זה. בשר ודם. ובשר ודם לא יגידו לי מה לעשות. אני לא ככ מאמינה בלוח העברי. הוא לא לוח אמיתי. כדהא מסתובב סביב השמש 365 יום וקצת. כל שנה כדהא נמצא מול השמש באותו מקום בתאריך מסוים. זה לפי הלוח השמשי. אבל אנחנו אימצנו את הלוח הירחי שלא אומר כלום. הוא רוקד על פני הלוח. 25.9 פעם זה ראש השנה פעם סוכות והשנה זה יום כיפור. לא מקובל עלי. בימי בית שני נהגו לפי לוח שמשי. כן כן. לפי הלוח הצדוקי. אבל כידוע היתה מלחמה בין הפרושים לצדוקים כמו היום בין שמאל וימין והפרושים ניצחו. אבל זה אומר שחוקי היהדות היו פעם שונים כך שאני יכולה להיות יהודיה טובה עם חוקים אחרים.
אבל מנגד יום כיפור הוא לא יום אבל. זהו יום בו לובשים לבן. זוהי זכות גדולה לקבל את יום ההולדת דווקא ביום כיפור. זה יום של שקט ברחובות. הכל עוצר. אין תחבורה הולכים ברגל על הכביש. יש רק יום אחד כזה בשנה והוא כולו שלי.
אז אני בדילמה.
תאפשר לעשות מסיבה גדולה גם במוצאי החג...