הכל חדש ונוצץ

הו הדכדוך הדכדוך. שוב הוא בא לבקר ואני מתה שילך כבר.

ומה הפעם?

כנראה זה החורף. עד עכשיו לא הרגשתי אותו ומאתמול התחיל בבית להיות קר ושוב השאלה הנצחית מה לובשים. קצר - יהיה קר. ארוך - יהיה חם. אבל יותר מדאיג אותי איך אסע כך לגרמניה. אני ממש אחוזת פחד. חשבתי שזה יהיה קל אבל ככל שמתקרב זמן הנסיעה אני רואה את זה קשה עד בלתי אפשרי. אולי אבטל.... או לפחות אסע עם המקהלה ואת העניינים הפרטיים שלי אעשה בדרך אחרת או בקיץ. אה, אני סתם היסטרית. או שלא. שרק זה יעבור כבר. יותר מדי נסעתי השנה וצריך לעשות לזה סטופ. אני לא בחורה צעירה, אני לא בחורה בריאה, אני צריכה מנוחה בעיקר בחורף.

היום התחיל שעון החורף. תמר זנדברג הציעה לבטלו. מה עוד? אולי נבטל אותה? אבל האמת שזה עושה לי נחס. עוד שעה לישון והכל וזה נחס. טוב אני כבר לא צריכה לקום בבוקר לעבודה, לא צריכה להכין את הילדים לבית הספר, לא ככ משנה לי לפי איזה שעון הולכים. שיבטלו את החורף לא את השעון. כל שנה אני סובלת מדכדוך במעבר הזה בין קיץ לחורף. 

האם אני מוכנה לחורף? לא יודעת. צריך לטפל בגג ובכלל רק אין לי כוח לזה. אין לי כוח לכלום. אני כבר זקנה. צריך לקבל את זה. אני כבר זקנה

טוב זה לא מעניין אבל אותי כן

אתמול בבוקר בא בני ואומר המקרר לא מקרר

בדקתי ומצאתי נכון הוא לא מקרר. זו הסיבה לריח המוזר שבקע מן המטבח.

אז מה עושים?

לא היה הרבה זמן לחשוב ולהחליט. בלי מקרר אי אפשר לחיות

התקשרתי למגנט הראשון שמצאתי על הדלת שכתוב היה עליו מקררים.

תוך זמן קצר הוא הגיע ופסק: המנוע הלך. צריך מנוע חדש זה יעלה 2000 שקל

2000 שקל? זה מחיר של מקרר חדש

זה לא מחיר של מקרר חדש אמר הטכנאי אבל אם את רוצה יש לי מקרר חדש של אמקור ב-5000 שקל

אתה יודע מה? תביא מקרר חדש. היה לי מקרר אמקור יותר מ20 שנה ורק הבן שלי קלקל אותו. הוא נקה אותו ופגע בגז. המקרר הזה רק בן 4 שנים וכבר התקלקל.

הוא הלך. תוך פחות משעה בא עם מקרר חדש. 

עכשיו אני שואלת את עצמי אם לא הייתי פזיזה מידי.

האם באמת המנוע הלך או הטכנאי רמה אותי

האם לא היה כדאי לתקן את המקרר הישן ב-2000 שח 

אבל זהו

כל מה שניתן לומר זה ״תתחדשי״

כן, היום לפני 4 שנים חטפתי את האירוע

4 שנים? כבר עברו 4 שנים? עוברות מהר השנים. 

טוב אז מה המצב? ככה ככה יום אסאל יום בסאל

היום אני נמצאת במין מצברוח משונה. אלא שכמעט כל יום יש לי את אותו מצברוח משונה

יום אחד נדמה לי שאני משתפרת יום אחריו נדמה לי שאני נסוגה

היום הייתי עם סוסון באווזי. סתם...

אני מתכוונת לנסוע לגרמניה ולחקור על הדוד. 

נדמה לי שזו משימה קצת קשה עבורי להיות לבד בגרמניה ולהתחקות אחרי הדוד.

אני ממש פוחדת מזה

יש הרבה דברים שיכולתי לעשות לפני האירוע ועכשיו אני לא עושה

למשל לנסוע רחוק. לא יודעת אם אני לא יכולה. אני לא מעיזה.

אז איך אני חושבת שאסתדר בגרמניה לבד? ויהיה קר ואני עם קור בכלל לא מסתדרת.

מצד אחד אני אומרת הנושא חשוב אל תתפנקי

אך האם אני מתפנקת או באמת לקחתי על עצמי משימה קשה מידי

כנראה אני לא מודעת לעצמי יותר מידי 

מידי פעם אני בוחנת את יכולותי

צליחת הכנרת למשל היתה לי קשה השנה מבעבר

גם הנסיעה לטאלין. לא יכולתי לדבר ובכלל. נדמה לי שאני מטושטשת מבעבר. לא תמיד

ניסיתי לבדוק אם אני יכולה לצלול כבעבר

לא יודעת אם אני יכולה אך עלי להזהר. שיווי המשקל לא משהו. אני נופלת וקשה לי להתרומם

גם העיניים לא משהו. אני רואה כפול.