הכל חדש ונוצץ

לפני כמה ימים יצרתי קשר עם חברה שעושה תו נכה. כן 7 שנים אחרי האירוע הגיע הזמן שאחשב נכה. אמנם אני מתפקדת אך זה לא אומר שאני לא נכה והכל 100% בסדר. היום חזרה אלי בחורה מהחברה שאלה שאלות והבטיחה לי אם אני זכאית תו נכה יגיע אלי תוך חודשיים. הוא יאפשר לי לחנות בחניית נכה לא אקבל דוחות חניה אפילו אם אחנה באדום לבן ולא אשלם אגרת רישוי ואפילו אקבל החזר על מה ששולם. יופי. הגיע הזמן. אלא שכל הסיפור עולה 3000 שקל תשלום מיידי ללא תשלומים. לא מצא חן בעיני סיפור התשלום אז דחיתי את העניין. כן אני צריכה לברר אם לא עובדים עלי כי תשלום חד פעמי נראה לי חשוד. אני אבדוק במשרד התחבורה כמה זה עולה. אם במשרד התחבורה זה חינם אך צריך לרדוף אחרי מסמכים אולי זה משתלם

בכל מקרה נעשה לי עצוב. עצוב שאני לא הולכת טוב ויש לי כאבים. עצוב שיש לי סחרחורות. עצוב שיש לי שלפוחית רגיזה. עצוב שאני לא רואה ככ טוב וזקוקה ל-3 זוגות משקפיים ועשיתי ניתוח קטרקט אחד ואני צריכה בעין השניה. עצוב. נכון אני מתפקדת אבל זה לא זה

נשאלת השאלה מה לכל הרוחות הוא מצא בי? שאלה זו מקננת בי כבר הרבה זמן. הוא לא רואה את זה? 

יכול להיות שאחזור אל הבחורה ההיא. רק אברר אם היא לא עובדת עלי. בינתיים אני נכה אך לא נחשבת

היום 7 שנים לאירוע. 7 שנים עברו ככ מהר. לא. לא שכחתי. ציפיתי שאשכח מזה מהר. לא אשכח מזה לעולם...

אני שוכבת עכשיו במיטה. עוד מעט אקום

אז איך אני היום? לא משהו. יש לי הרבה סחרחורות וחוסר שיווי משקל יותר מבעבר אני חושבת. יכולתי פעם ללכת על הגשר בפארק אפק היום אני פוחדת שאפול ממנו. הרבה פעמים אני לא מרגישה טוב. מן לחץ שכזה. נדמה לי שזה סוג של דמנציה. כלומר אני לא מרגישה טוב אך על פני מופיע מבט חלול שכזה. האמת שיש הבדל איך אני מרגישה מפנים ואיך אני נראית. חשוב מאוד להצטלם או להביט בראי. סרטון מראה את זה הכי טוב. כלומר דמנטי לא יודע שהוא דמנטי. על פניו העולם מסתובב כרגיל אבל כשאני רואה איך אני באמת זה מזעזע. 

2 אירועים מאוד החלישו אותי. האחד האצבע השבורה ברגל והשני מתיחת הרצועות. שניהם ברגל השמאלית. הרגל הטובה. הבריאה. אולי מכאן הסחרחורות. לא בטוח. בנוסף אני צריכה לעבור ניתוח קטרקט בעין ימין, יתכן אחרי המסע לאירופה. בגלל זה אני רואה כפול. אולי. אני סובלת גם משלפוחית רגיזה. יתכן שגם זה תוצאה של האירוע. הכי גרוע זה המצב הנפשי. חוסר סבלנות מטורף. אני חייבת לעשות משהו אחרת אשתגע. 

זה המצב בכללי. כדאי לבדוק שנים קודמות לראות איך המצב התפתח. לי הוא נראה יותר גרוע. לא בטוח. 

היחסים שלנו חסויים לגמרי. פרט לששת קוראי אולי פחות איש לא יודע עליהם. כך אני מתנהלת. הילדים יודעים משהו אך לא יודעים מי החברות לא יודעות כלום. לא יודעת אם זה בריא אבל זה מוסכם על שנינו מסיבות שונות

אתמול הלכנו לים. הוא שחה אני לא. היינו בים הרבה זמן. כשאני חוזרת הביתה נתקלתי בפניו הזועמות של סוסון - איפה היית כמה זמן את הולכת ומשאירה אותי לבד? מובן שעניתי שזה לא עניינו אני בחורה גדולה אלך לאן שאני רוצה עם מי שאני רוצה לכמה זמן שאני רוצה

הוא חזר בערב וירדתי למטה לדבר איתו במכונית. לפתע אני רואה פרצוף. אני רואה את סוסון. הוא בא להציץ. לא זה לא בא בחשבון. אתה מרגל אחרי? 

מי זה האיש הזה? לא עניינך אמרתי. אם אני ארצה תדע אם לא ארצה לא תדע. אני בחורה גדולה ופגעת לי בפרטיות

המצב נשאר תלוי ועומד. נראה איך ימשך