31.12.2020. היום האחרון בשנה המיוחדת הזאת
היא דווקא התחילה נורמלי כמו כל שנה. כמו כל שנה עשינו סיור וירטואלי בעולם וכל ארץ שהגיע תורה עשתה מופע זיקוקים יותר יפים. רק מדינה אחת בעולם לא עשתה מופע זיקוקים. ישראל. לנו יש ראש שנה משלנו אבל גם בו לא עושים זיקוקים. תוקעים בשופר ומתפללים
כמו כל שנה לא חגגתי כי לא היה לי עם מי וגם עכשיו אין לי עם מי
היא התחילה בהמון גשם. שגבה קורבנות
היא המשיכה נורמאלי עד אמצע מרץ
אבל היו סימנים
כבר מתחילתה דווחו על איזה נגיף מסתורי שתקף את סין. אפילו לא היה לו שם. הוא היה כמו כל נגיף. היה כבר קדחת הנילוס המערבי סארס שפעת החזירים אז עכשיו הגיע עוד נגיף. את כולם ניסו להפיץ ללא הצלחה. זכור לי שבשפעת החזירים מתו אנשים ממחלות רקע שנרשמו כמו משפעת החזירים אך זה לא תפס. הפעם זה תפס. פעם שלישית בינגו. ככה זה. עושים נסיונות בסוף מצליחים
התחילו להפיץ את המחלה בספינת הנופש ההיא. עד שלא חלו כולם לא שוחררו וכך מי ששוחרר הפיץ את המחלה בעולם
מאמצע מרץ סוגרים אותנו ולא פותחים. זה הרקע.
איך אני מתפקדת בתוך השנה הזאת. האם זו שנה טובה או גרועה? עכשיו אני שוכבת במיטה על הפנים. כל שנה אני על הפנים בתקופה הזאת. אז לא להבהל. למרות שנראה לי כרגע שזה אינסופי. אולי זוהי תגובה שלי לשנה המיוחדת הזו ואולי אין קשר כי בשנה הזאת לא היתה רק קורונה. כן. מה היה לי השנה? 2 דברים חשובים. אחד זה הוא והשני זה הבן שלי שמתחתן. 2 הדברים האלה דומיננטים בחיי ומוציאים אותי משלוותי. לטוב ולרע. איך הם מוציאים אותי משלוותי אולי על כך מחר...
ובכל זאת הקטע הכי עצוב של השנה הוא הכתבה של דני קושמרו המרחף בשמי הארץ בזמן הסגר הראשון הארץ ככ יפה השנה. הכנרת מלאה השדות ירוקים הנחלים שוצפים והארץ ריקה
שנה טובה💐🎁🍰🥂🍾🍹❤🧡💛