הכל חדש ונוצץ

שנת 2022

ידעתי שהיום הזה יגיע. שנת 2022 תסתיים לה ולא יהיה לי מה לכתוב אבל במשך השנה אמרתי שהשנה הזאת הלכה עקום. כל דבר שעשיתי היה עקום. למשל ביום הולדתי ה69 ירד גשם. כזה גשם שנרטבנו עד העצם. אפילו לא נהננו ממנו כי כמה אפשר להנות מגשם באיטליה. תכננו לעשות את הוזוב. ראינו וזוב בערפל. בסוף עשינו סייט סיינג בנפולי. אולי הרווחנו סהכ אבל היתה הרגשה של חמיצות. זה היה גם יומולדת וגם ראש השנה. היהודי. שלנו. אבל חגגנו במסעדה. סתם מסעדה. דווקא היה שם אוכל טוב אבל סהכ זה לא היה זה. 

היו לי עוד פספוסים כאלה במשך השנה. לא זוכרת אותם כרגע אבל הכל היה ככה 

כלתי הודיעה שהיא חולה ועלי לשכוח מנכדים

אבל הסיפור העיקרי היה הוא. רק שלפני תום השנה היה שינוי מגמה או היפוך מגמה כך שאני לא יכולה לקטר יותר מידי וטוב שכך. 

זהו. אז עכשיו אני שוכבת במיטה צופה אל הבאות. אולי במשך הזמן אזכר בכל מיני דברים שלא הלכו משום מה. למשל פסח. אה. שטויות. 

גם נתניהו חזר לקראת הסוף. אולי זה היפוך מגמה שמשפיע יותר משחשבתי. היפוך לטובה

מי או מה יכניס לי שמחה בלב? זה נורא לדעת שמצוברחים ולא בא לעשות כלום ולא יודעים למה

אני פה כדי לחקור. שוכבת במיטה ולא בא לי לצאת ממנה. לא בא לי כלום. אפילו לפגוש אותו לא בא לי. כן. אני מודה. לא בא לי לפגוש אותו וזה לא בגלל הרוסיה. הרוסיה בסדר. שכחתי כבר ממנה. אולי זו המחותנת שהכריזה שהיא לא חברה שלי. אולי. לא יודעת. זה לא עשה לי קליק אז זה לא. אולי הרופא שיניים שעשה לי סתימה לבנה אבל ממשיך לכאוב לי. מתחמם. אולי זה האוטו שדפקתי ומסתבר שהפגיעה לא קשה. רק הצד השני עושה מזה עניין. מתחמם. ואולי זה החנוכה הזה שלא בא לי להדליק נרות ולא בא לי להכין לביבות ולקנות סופגניות ולא בא לי להזמין אף אחד. ואולי זה המופע המתקרב של המקהלה ואני עדיין לא יודעת את המילים. ואולי זה הכריסמס שאני מרגישה שמגזימים אתו ואולי זה הפייסבוק שנכנס לנשמה והמצב הפוליטי. אין לי מושג. ניסיתי

שוב הבאסה חוזרת ואני כותבת רק על באסה. כזאת אני. אם זה בסדר למה לכתוב? אם לא בסדר אז צריך אישור. רק אני חושבת כך או שזה באמת לא בסדר. מנסיוני בחיים זה באמת לא בסדר רק אני לא יודעת כמה. כמה מנסים להסתיר ממני.

ובכן שוב הוא. אתמול נראה שבאמת יושרו ההדורים. הלכנו לים ישבנו מול הגלים. רוח קלה נשבה. הרבה זמן לא התראינו. חגגנו 4 שנים. ואללה 4 שנים אני מבזבזת עליו. חזרתי ב5 בגלל המונדיאל. הספקתי. מסי אלוף העולם. ואז נזכרתי. הוא שוב הזכיר את הרוסיה. כמו שחשבתי עד לאחרונה הם היו בקשר. הוא שאל אותי לגבי הגבר החדש שהיא נמצאת איתו. בקיצור רוסיה. עוברת מפרח לפרח בלי חשבון. כמה שזה מגיע לו. הוא לא אוהב אנשים לא אמינים. מעניין אם את עצמו הוא אוהב. אז מה? שנה שאתם ביחד ולא סיפרת לי? כאילו שאני לא יודעת. כל מה שאני חושבת ידעתי. ידעתי שהם בקשר ידעתי שהוא הולך לתערוכות שלה. יותר מכון חשדתי וזה התאמת. כל כך מעניין הגבר החדש שלה שהוא מוכן לחשוף את זה? אבל איפה אני? שוב אני מרגישה את עצמי עמוק באדמה. לא אמרתי שהכל גמור? למה אני ממשיכה?