הכל חדש ונוצץ

תכלה שנה וקללותיה

תחל שנה וברכותיה

אין מתאים מזה לשנה זו. אם 2019 הסתימה בכיף כזה שאמרתי לא יכולה להיות שנה טובה מזו הרי על 2023 ניתן לומר לא יכולה להיות שנה רעה מזו. לפחות במישור הציבורי הלאומי. כי מה היה לנו. ב14.1 התחילו פרעות שהלכו וגברו עד 7.10. כבר הגיעו למצב שביום כיפור עשו פרעות ובסוכות שרפו סוכות. מה תכננו לשמחת תורה השד יודע כי אז כלו כל הקיצין. היה טבח והיתה מלחמה שנמשכת עד עכשיו. במישור האישי זו היתה שנה של דעיכה. היא התחילה בקול תרועה מחודש ונגמרה בשקט מוחלט. אני תוהה. אני כל הזמן תוהה. ואם אני תוהה הרי איני מסוגלת לכתוב. אולי כשיתבהרו הדברים אכתוב. נכון להיום אנחנו בנתק. אפילו שנה טובה הוא לא שלח לי. אנה פנתה האהבה. האם בכלל היתה? בכל מקרה אני יושבת ומחכה לברכת שנה טובה שלא תגיע. למה לא תגיע? ככה. זה יגיע מכל מיני מקומות אך לא ממנו. מה קרה הפעם? לא יודעת. תכננו שהוא יבוא ביום שני לא בא. אמר שיבוא ביום חמישי אך מאז יום שני הוא שותק. למה? אני לא יודעת. עשיתי משהו רע? לא יודעת.  הוא מסכן? לא יודעת אבל נמאס לי לרחם עליו. 

הוא בן 80 אני בת 70 כמו בשיר הידוע אבל זה חסר משמעות היום כבר מזמן חסר משמעות

אז איך היה חוץ מזה? לא יודעת. אני לא יודעת כלום

המקהלות יוצאות לדרך. אמש אני מקבלת הודעה שהזמרת הנאצית פותחת בפרויקט. היא כבר פנתה לכמה מקהלות באירופה וגם למנצח ומלחין שילחין קטע מוזיקאלי המורכב מכל הסגנונות שמרכיבים את המקהלה וידבר על שלום. נשמע מעניין כשאני חושבת על סגנון ישראלי בולגרי גרמני ואיטלקי. הקונצרט אמור להתבצע באוקטובר. היתה הענות מלאה. של כולם. כולל מי שהוא מחשיב כידידיו. איפה אני בכל הסיפור? מתלבטת אם ללכת עם אותה נאצית מגעילה. אבל כולם שם. הם לא חברים שלי ובכז הוזמנתי לפרויקט. עד שהוא יצא... אין עדיין מוזיקה. אין מנצח. איך נלמד בכלל את החומר. מצד שני אין אותו ואין אותה. ואני שואלת אם להראות נאמנות למי שלא בא לא מתקשר ולא אומר שום דבר בווצאפ. משאירה את זה על hold. אני לא יודעת אם משהו יצא לדרך אך לא לזלזל באישה נקמנית. יש לה כוחות בלתי רגילים

מנגד גם הוא רוצה להקים מקהלה. הוא פנה לידידיו. לא ברור אם זכה להענות. אז ככה לה יש מקהלה אבל אין מנצח ואין מוזיקה. לו יש מוזיקה אבל אין מקהלה. בהצלחה לשניהם