הכל חדש ונוצץ

הסיפור הזה מסרב לדעוך. יום יום אני אומרת מחר לא מחר לא אבל גם היום כן.

אתמול באה לי עוזרת חדשה. זה הרגיש לי כמו אלטרנטיבה. גם לא בטוח שהיא תאריך ימים אצלי, היא נשמעה די ספקנית. אני עצמי הרגשתי שזה לא זה. אין מה לעשות. ההיא באמת היתה טובה אבל היא לא תחזור. היא ניקתה טוב, היא לא שברה לי דברים, לא זרקה לי דברים והיה לה גם חוש טכני. אפשר היה גם להעיר לה בלי לחטוף על הראש. היא קיבלה את ההערות כהצעות לייעול ולא כביקורת פוגעת. אבל זהו. זה מה יש. רק מעציב אותי שהיא בכל זאת עובדת אצל אחותי ומדאיג אותי איך היא הצליחה לשכנע אותה לעבוד אצלה ולעזוב אותי.

מן הון להון בררתי את עניין העבודה שלה אצל המאהב. למאהב יש בית גדול שאת רובו הוא משכיר לצימרים. המקום מוכר וממוסד. למעשה המקום פועל כמו בית מלון קטן עם לינה וארוחת בוקר שירות ספא ומסאג', שימוש יומי, שימוש לטווח ארוך, חדרים לזוג ולמשפחות. עסק רציני. עוזרת אחת לפעם בשבוע זה נראה מופרך. כדי לתפעל את המקום הזה הוא צריך עובדות נקיון וחדרניות על בסיס יומיומי. על איזה בסיס נכנסה העוזרת שלי לשם?

אבל נעזוב זה . זה לא חשוב. חשוב יותר משהו אחר שלפתע נזכרתי בו.

האקס שלי היה כאן במאי. הוא עשה הרבה צרות. כשהוא בא לכאן הוא מתאכסן בכל מיני מקומות. במאי הוא התאכסן באיזה צימר באיזור מגוריו של המאהב. אז לא קישרתי. לא ידעתי שלמאהב יש צימרים להשכרה. עכשיו כשאני חושבת על זה, האם האקס שלי ואחותי חברו יחדיו? ככל שאני חושבת על זה התמונה מתבהרת והתשובה היא: כן.

אשתו החדשה של האקס שלי היא בת כיתתה של אחותי ואני מכירה אותה שנים רבות, עוד לפני שהכרתי אותו.

האם זה מקרה שהם ביחד?

בזמנו העסקתי נגד אחותי עורכת דין שהיתה עורכת דין שלו לפני כן. היא היתה מוכנה לקבל את הקייס אם אין קשר אליו. היא עבדה מצוין אך פתאום האדמה בלעה אותה.

לפני שנה בא אלי האקס בטענה מוזרה. איך אמא של אשתו יודעת על שלילת הרשיון של סוסון לפני שהוא ידע כאשר אני בכלל לא מכירה את אמא של אשתו ואין לי מושג איך היא נראית ומה שמה. הוא האשים אותי שאני מדברת יותר מדי. שסיפרתי לאמא שלי, אמי סיפרה לאחותי... ומשם אני מניחה שזה הגיע לאשתו מכאן לאמא של אשתו והמשמעות היא שאשתו ואחותי מנהלות קשר רציף....

ומי שנפגע הכי הרבה מכל הסיפור הזה זה סוסון.

הו כמה רוע מסתובב סביבי....

וזה לא הכל.

אבל נחזור להתחלה. האם זה רק מקרה שהאקס שלי התארח בצימרים של המאהב של אחותי? צריך לברר. הרבה דברים צריך לברר

שישי אמא מתקשרת

דדיני בואי אלי שאתן לך משהו וכך גם תבקרי אותי

א גאנצע חברתע נעשתה לי פתאום

בואי תעזרי לי - היא ממשיכה - תסיעי אותי ביום ראשון לאיזה טיפול

לא אמא אני עסוקה

אז תשלחי את סוסון

סוסון לא יכול להסיע וגם הוא עסוק. מה עם אחותי היא לא יכולה לקחת אותך?

אחותך עובדת

אז שלא תעבוד בשבילך יום אחד. היא יכולה לקחת יום חופש בשבילך יש לה גם עובדים

לא ביקשתי עצות כאלה

למה לא? מה קרה היא לא יכולה לקחת אותך? אני גם לא יכולה אני לא יושבת בבית ומחכה שתבקשי ממני משהו וגם סוסון לא יש לנו חיים משלנו

אז מה אעשה?

לא יודעת. בעיה שלך. תסתדרי. גמני מסתדרת לבד

אבל את לא יכולה לעשות בשבילי משהו?

לא אני לא יכולה וגם אני לא רוצה. עשיתי בשבילך מספיק וחטפתי סטירות לחי. לא בא לי עוד פעם

טוב לא צריך

באח הגדול אני צופה מתחילת התוכנית או מתחילת התוכניות ולעונה הזאת טרם התייחסתי למרות שהיא עברה תמורות אירועים ותהפוכות שיכלו למלא כאן כמה פוסטים

על האג'נדה המשימה האחרונה שבאיזו דרך אני מוצאת קשר בינה ובין חיי הפרטיים והנושא הוא עבודה בעיניים ומחשבה ואמוציות מוטעים.

למי שצופה ולמי שלא את בית האח הגדול הפכו לבית כלא. חלק מהדיירים נשלחו לכלא כאסירים חלק מהדיירים היו הסוהרים ונשארו בבית בתנאים שהם היו רגילים להם. מובן שקבוצת הסוהרים חשה מצ'ופרת. אפשר היה לראות את שביעות רצונם של עמיר ותומר. תומר אף הרגיש אי נעימות בכך שהוא זכה להיות בצד היותר טוב והרגיש שהוא חייב להתנצל בפני חבריו האסירים. פניו הראו שהוא ממש שמח לאידם.

מה שהסוהרים לא ידעו שלאסירים יש נתיב בריחה שמוביל אותם לארוחות גורמה, מוזיקה , שירותים, מקלחות ושאר דברים שהסוהרים רק חלמו עליהם. הם חיו בתחושה שהם נפלו על הצד הטוב בשעה שלמעשה הם נפלו על הצד הרע. מאוחר יותר קיבלו האסירים צ'ופארים נוספים. חוף ים, אלכוהול ומסאג' מפנק. כאשר בסוף המשימה מובטח להם הצ'ופאר הגדול, פגישה עם בני המשפחות, רק לאסירים. באיזה שלב מירב ויתרה על המסאג' לאות סולידאריות עם הסוהרים וסחבה איתה את נופר שנעשתה כבר לגמרי מבולבלת בין לקבל את מה שנתנו לה ולהנות לבין הסולידאריות עם חבריה הדפוקים שלא ישנים בלילה ומכינים להם אוכל.

סופה של משימה חשף האח את התרמית. הסוהרים הבינו שעבדו עליהם והם למעשה הצד הדפוק. ליהיא התחילה לבכות ששוב היא חטפה כאפה, עמיר הזחוח קיבל את זה עוד יותר קשה, סיוון שהתחילה כאסירה מצ'ופרת וגמרה כסוהרת דפוקה כאשר היא מודעת קיבלה את הכל בהכנעה. היא לפחות לא היתה מופתעת. היא רק היתה מבואסת. החדשים אמרו מילא אנחנו חדשים אז מגיע לנו פחות

אני שוב רוצה להתייחס לנושא של עבודה בעיניים. יש לך איזה מידע ומערכת ערכים מסוימת שמתעוררת בתגובה למידע הזה. למשל אמא חולה. זה יוצר מערכת שלמה של אמוציות, כגון רחמים, אמפטיה, תחושה של עליונות, רצון לעזור למסכנה, הרתמות, ואז מתגלה שהיא יוצאת לבלות עם אחותי ולמעשה היא רבה עם אחותי כי היא לא רצתה לבוא. כל המערכת הרגשית משתנה. רחמים? היא יוצאת לבלות, אז היא לא ככ חולה, היא לא ככ חסרת אונים, היא לא ככ נזקקת לעזרה. אמפטיה? היא יצאה לאירוע, היא יצאה לבלות אני לא, אני ישבתי בבית ועסקתי בדאגות. עליונות? אני בבית והיא מבלה אז מי למעלה ומי למטה. רצון לעזור? למי לעזור? למי שחי טוב ממני? להרתם , להשקיע? במי? במי שכבר מושקע? כן כל מערכת הערכים הקודמת נופלת. במקום רחמים ואמפטיה יש כעס במקום הרגשת עליונות יש הרגשה של חיים בזבל.

גם אצל דיירי האח היתה אותה נפילת ערכים, איך אפשר לרחם על מי שיש לו ארוחות גורמה, אלכוהול, חוף ים, משחקי מחשב, סיגריות ללא הגבלה ? איך אפשר לחוש אמפטיה כלפיהם? איך אפשר להרגיש עליונות כאשר מסתבר לך שדפקו אותך מכל הכיוונים, איך קורה שאתה רוצה לעזור ומסתבר לך שאתה הוא זה שזקוק לעזרה?

אצלם זה היה ניסוי בבני אדם נראה כמו בית היוצר של ארז טל

אצלי זה החיים עצמם.

מי שרואה את האח הגדול איך הרגיש עם המשימה הזאת?

אותי מעצבן איך פרידה כל הזמן נופלת על הצד הטוב, איך היא עושה מה שהיא רוצה, איך היא לא דופקת חשבון איך היא לא מתחשבת באיש, איך כולם מתחשבים בה איך היא מקבלת זמן מסך יותר מכולם, איך כל היריבים שלה מוצאים מהבית אחד אחר השני. קשה לי להאמין שיש לה כזאת אהדה בציבור. בודאי לא מצד נפגעי הפיגועים שהיא מפרגנת לרוצחים על הצלחתם.