טוב, נתרחק קצת מהחג המעיק הזה ומהמשפחה המעיקה הזאת. בפייסבוק שלי אין להם איזכור אבל אין לי שום בעיה לעשות כאן איזכור של כמה דברים מהפייסבוק. כאלה שגורמים לי לחייך או לצחוק או סתם להנות
היינו היום בצעדת יוקנעם. אז הנה אני מטיילת. אמנם לא כמו קודם וקשה לי יותר אבל אני מטיילת. השמש חייכה לנו היום. אפילו ירדתי למפל של נחל השופט, בחזרה הביתה טלפון. אמא מזמינה לארוחת צהרים. מתאים לי.
רק שהאווירה שהתחילה בליל הסדר המשיכה גם היום. איכשהו גיליתי שאחותי כן בחו"ל. בסין
אחותי בסין? שאלתי
איך את יודעת?
אני יודעת.
אבל איך?
אני לא מגלה את מקורות האינפומציה שלי. לכמה זמן?
שבועיים
ועם מי היא נסעה עם המאהב?
לא
עם אורית?
לא. עם נ'. נ' זאת החברה שלה שמכניסה אנשים לבתי אבות ואפילו ראיתי אותה יום אחד בבית חולים כשחיכיתי לניתוח.
לא יודעת איך פרץ מכאן ויכוח. זהה לאחד הויכוחים שהיו לי פה רק שאני לא מוצאת את זה. הכל נסב על זה שאין לה כסף והיא נוסעת לסין ואמא מגינה עליה שזה עלה לה גרושים ואני אמרתי אין לה כסף היא נוסעת לחול ואת נותנת לה כסף. מ-2002 את כל הזמן נותנת לה כסף.
לא אני לא נותנת.
את כן נותנת
אני לא נותנת,
אבל אמרת שאת נותנת אמרת שאת נותנת לה 2000 שח,
אבל אני גם נותנת לך,
כן לי את נותנת 1000 ולה 2000 ומה עם החצי חצי שהבטחת לי?
תשובתה, אני נותנת לך 1000 לה 1000 ולעצמי 1000 ואני נותנת לה את ה1000 שלי.
אז את נותנת לי 1000 ולה 2000 ,
אני צריכה לשלם לה שכר דירה.
אז תשלמי לה 1500 ולי 1500.
אני לא אשלם בכלל.
אוקיי אל תשלמי בכלל.
חשבתי שיהיה לי שקט,
לא לעולם לא יהיה לך שקט עד שתחלקי לפחות חצי חצי. יש לה עבודה, יש לה דירות מבעלה, את קנית לה בעשור האחרון 3 דירות, על הדירה הראשונה רבנו 10 שנים עד שנתת לי את מה שנתת לה ונראה שאת רוצה להמשיך לריב אתי. הרי עד שלא אקבל את המגיע לי אני לא ארד ממך אז כדאי שתעשי זאת עכשיו. אני אעשה מחקר על כל גרוש שנתת לה ואני אדרוש כל מה שאדע עליו. - ונתתי לה פירוט. - שקט לא יהיה לך עד שתפסיקי לרמות אותי , להסתיר ממני דברים. הבנת? למה קנית לה 4 דירות?
אני לא קניתי.
את עכשיו קונה לה משלמת לה את המשכנתא.
אני משלמת לה שכר דירה, אני צריכה לשלם לה שכר דירה בין כה וכה הייתי משלמת.
אז תגורי אצל מישהו אחר ותשלמי לו כך היא לא תקנה דירה עם זה. את גרה אצלה את קונה לה את הדירה. למה לה? למה לא לי? למה נכנסת לגור כאן ולא שיתפת אותי? היית מחלקת את הדירה הזאת חצי חצי ואת הדירה שעזבת חצי חצי. אבל את כל הכסף שלך את נותנת לה.
את ממציאה - היא מתחילה לומר וכשהיא אומרת זאת אני יודעת שצדקתי.- את ממציאה ותדעי לך שבדק אותי פסיכיאטר ואמר שאני צלולה לגמרי.
מי בדק אותך? אני שואלת אותה, הפסיכיאטר שבדק את אבא?
כן
אין לבדיקה שלו שום ערך. הוא הרי קבע שאבא אינו תשוש נפש ושינה את החלטתו. אינטרסים הוא אמר. והוא היה בכלל הפסיכיאטר של אחותי כשהיה לה דיכאון אחרי לידה. מעניין מה היא שילמה לו.
אבל למה היא עשתה את זה?
למה? כדי להרוג את אבא ולהשתלט עליך על הכסף שלך ועל הכסף שמיועד לי. זה הכל. היא יודעת כמה היא משפיעה עליך. מה לא ברור כאן?
זהו, ואז קמנו והלכנו.
המטיפה כבר התקשרה. פתאום היא כבר יודעת לדבר. טוב העיקר שהיא בחיים. היא סתם התקשרה לשאול מה נשמע ולמה היא לא מוצאת את אמא בבית. אבל אני כבר מכירה את הריטואל. אמא מלכלכת עלי רק אני לא מבינה איך היא מוצאת תמיד מישהו שיתערב לטובתה ויטיף לי מוסר, פעם היתה זאת שלומציון היום זאת הדודה מגרמניה. למה אני לא מוצאת מישהו שיבוא ויטיף לה מוסר. שיגיד לה את אישה איומה ואמא איומה. כל החיים היית אמא איומה, איך את מתנהגת עם דפנה. זה יכול לשנות את המצב.
המטיפה היתה גם מופתעת לשמוע שהפצלוחה נסעה לסין כי הרי יש לה עכשיו הרבה הזמנות עבודה. העיקר שבוכים שאין לה כסף
בוקר ליל הסדר התקשרתי לדודים מגרמניה לאחל חג שמח ובין השאר שאלתי על הכסף שהם היו שולחים. הוא סיפר שאמא סיפרה לו מה היא עושה אבל הוא לא יכול היה להתערב הרבה. היא כבר לא דיברה הדודה.
אחכ נסעתי לאמא להביא לה את המצרכים שהיא הזמינה לליל הסדר. היא שאלה אותי אם אני רוצה לעשות קניידלך למרות שהיא כבר עשתה אותם יום לפני כן. למה היא עשתה יום לפני כן ומה פתאום היא החליטה לעשות עוד כמה אתי התברר אחכ. קבענו מראש שהיא תראה לי איך עושים קניידלך רכים ואני אגלגל כי זה טוב ליד שלי אבל פתאום היא הכינה את הכל ואחרי זה התחרטה.
'אני לא מחזיקה מאחותך' היא אמרה לי, נו מה קרה עכשיו?
היא הולכת עם העכבר הזה, אני לא יודעת איך היא יכולה ללכת איתו. היו משלמים לי מיליון דולר לא הייתי נכנסת איתו למיטה. והחברה הזאת ימימה גם כן אותו הדבר. כזאת מטומטמת. ממה צוחק חילזון, את זוכרת את זה? אף אחד לא יכול לשכוח את זה וזו החברה הטובה של אחותך. היא כל הזמן נוסעת לשם משאירה לבד את הילדה שלה. אויש, איזה גועל. היא לא בסדר . היא באמת לא בסדר. היא יודעת שאני בדיכאון וזה לא מעניין אותה. את יודעת איזה קשה לי פה? לעבור דירה וכל זה? הכל חדש בשבילי, לא מכירה פה אף אחד, אפילו את הבית אני לא מכירה. הכל זר לי. ואיזה בירוקרטיה. בלי סוף. והיא משאירה אותי ככה לבד.
הנהנתי בראשי, כן שמעתי כבר את הדברים האלה. אז אחותי לא נסעה לחו"ל בינתיים.
הבעל שלה בסדר - הוסיפה- הוא רוצה לעשות סדר כאן, ואת הילדים אצלו. היא עושה מה שהיא רוצה.
ואז התחלנו לחפור יותר לעומק ופתאום אני צודקת לגמרי. 'זה נכון שאחות לא מפטרת אחות במיוחד אם היא במצב כזה, חתיכת מתנשאת שכמוה, לא היה לה נאה להיות חברה איתך כשקרה לך האסון ההוא, אחים צריכים לעזור אחד לשני. ואבא, כשהיה חולה היא לא היתה לידו אפילו יום אחד. את דיברת איתו?
אני כן. דיברתי איתו בבית חולים, דיברתי איתו בבית אבות. הוא רצה הביתה. אתם לא רציתם להחזיר אותו. הוא אמר שאת לא תטפלי בו, ולא תסתדרי עם שום עובדת זרה שתטפל בו. הוא ידע מה הולך אבל אתם התעקשתם להחזיק אותו עם חולי אלצהיימר.
אני באמת הייתי צריכה להחזיר אותו הביתה
טוב, זה עבר, הוא מת, אחותי התעקשה להחזיק אותו שם. היא משפיעה עליך בצורה נוראית...
בינתיים הקניידלך היו מוכנים וטעימים חזרתי הביתה התלבשתי יפה הבאתי את הילדים
התיישבנו לשולחן הסדר רק ארבעה. פעם היה אחרת היתה אמא אומרת כל הזמן בין השורות, פעם היה אחרת. פעם היה אבא שלה עורך את הסדר וזו היתה חוויה. אבל זה מה יש היום. נסתדר עם מה שיש. שולחן הסדר היה ערוך בלי צלחת פסח. טוב, שלא יהיה, לא זרוע, לא ביצה, לא חרוסת, לא כרפס, נאלתר משהו. העיקר הגדות ושרק יהיה מצברוח טוב.
אז יצא שאני ערכתי את הסדר. קראתי בהגדה, בלי לשכוח את הסבא עם ההברה האשכנזית, שרנו שירים, היו צחוקים, בן זומא וכאלה, אצבע אלוהים, דם צפרדע וטיפות היין. אמא סיננה מבין שיניה שצריך מישהו שיודע לעשות סדר. מה אני לא עושה את זה טוב? אפילו לא שמתי לב לארס. אפילו יין מתוק לא היה. אחותי הביאה לה יין יבש. חבל שהיא לא אמרה לי שאין לה יין. הייתי מביאה את היין הנכון. אדום מתוק טעים.... ואיך 10 המכות הפכו להיות 250 מכות דיינו דיינו הא לחמניה, מה נשתנה, והיא שעמדה ב-3 נוסחים בצאת ישראל ממצרים הפעם בלי העז, היא קיבלה זקן וגם וענונו, מרור כורך שולחן עורך, אם אין חרוסת אני אאכיל אתכם מרורים ומרחתי סחוג אשכנזי על המצה יענו חזרת, ובכלל יצא לי לשים לב יותר למה שכתוב בהגדה. ועכשיו אוכל. אמא שוב מקטרת שהיא בכלל לא רוצה לגור שם ובכלל לא העלתה על דעתה שאת ליל הסדר היא לא תערוך בבית הישן והמוכר שלה. ביצה במי מלח, מרק עם קניידלך, הבנים מהללים את האוכל שלי, את זה שהכנתי ואת זה שאני מכינה בד"כ, הגעפילטע שהיא הזמינה לא ככ טעים, יותר טוב זה שהיא מכינה, היא תלמד אותי להכין מתי שהוא, סהכ אוכל די טעים למרות שהרוב מקייטרינג. זהו אכלנו שבענו הותרנו. ומה עכשיו? אפיקומן. טוב נו אנחנו ילדים גדולים. לא צריך. אמא שוב נזכרת מה היה פעם, אבא שלה, איך היה קורא את ההגדה עד הסוף ואח שלה איך הוא היה שר. אבל מאז שהם הלכו לעולמם הסדר נגמר אחרי שולחן עורך. אולי נמשיך הפעם? לשם שינוי? כן נמשיך אז צפון זה אפיקומן וברך זה זה
כן, שיר המעלות של יוסלה רוזנבלט, שיר המעלות הכי יפה שיש, אפילו לא ידעתי ששרים אותו בהגדה.
ומה עוד? שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ובשמך לא קראו. פתחו את הדלת לאליהו. מתי עשינו את זה פעם אחרונה? עוד אצל הסבא ההוא. שפוך חמתך על אבו מאזן, על אחמדיניג'אד, על נסראללה, על הניה, על ארדואן, על אובמה המניאק ועל השמאלנים הקיצונים המשתמטים ששכחו מאיפה באו והם גרועים מהערבים. הנה הכוס של אליהו זזה ראיתם? הוא שתה ממנה. אני הזזתי את השולחן אומר סוסון. מה אתה אומר?
אבל זהו, כאן קיצרתי, הלל נרצה חסל סדר פסח כהלכתו עכשיו שירי פסח. קרב יום... אבל גם לא כולם. שוב נזכרנו איך סבא היה שר את השירים לכו לכו לכו לכו כי לא נואה כי לא יואה. ועכשיו אחד מי יודע אחד אני צפרדע. מתי בפעם האחרונה שרנו את זה בבית? מההתחלה עד 13 מדיא. ועכשיו חד גדיא. לא, לא זה מספיק, אבל אח של אמא היה שר אותו בקולי קולות בנוסח מיוחד. נוסח יגור כנראה.
בא החתול ואכל את הגדי שקנה אבא בשני זוזים
גדי אחד בשני זוזים גדי אחד
גדי אחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בשני זוזים בשני זוזים בשני בשני בשני זוזים
חד גדיא
חד גדיא
חד גדיא
חד גדיאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וכך קולו היה נישא ברמה.
נו, אז איך היה? איך הרעבעצן דפנה אירגנה לכם את הסדר?
היה נהדר אמרו הילדים, היינו ככ מעט והיה מצברוח נהדר. לא צריך הרבה
ומה אמא אומרת?
הבן הגדול של אחותך עכשיו בארץ. הוא מזמין אותי למסעדה. תבואו גם אתם. היה פעם נחמד כשהיינו כולנו ביחד רק דפנה המטורפת עושה בעיות. זה מה שאחותך אומרת
זה מה שהיא אומרת? שתמות. חוצפנית. לא מספיק היא עושה את כל הצרות בסוף אני המטורפת.
הביתה הביתה אמרו הילדים. אל תשימי לב אליה
אבל שמתי. את יודעת אחותי היקרה. היה נהדר בלעדייך. כשהיינו יחד היה מגעיל. אז מה אם הבאת לה בקבוק יין יבש וקצת סובבת לה את הראש. סהכ את מאמללת את כולם. את כל מי שנמצא בסביבה שלך. אפילו שאת איננה. את המכה ה-11 . גם אותך היה צריך להזכיר בשפוך חמתך. אבל את יודעת, נסלח לך הפעם. אפילו חגב הארבה יותר שווה ממך. חבל לקלקל בגללך את המצב רוח. היה נהדר. רק כי לא היית עם כל הרוע שלך. רק תביני כמה את מיותרת. גם אמא שלך מתחילה להבין. לפעמים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@
