את ליל הסדר השנה חגגנו בחוף התמרים עכו
לא יצאתי מזה מאושרת ועכשיו אברר למה
קדמה לליל הסדר הזמנה נוספת שבאה מכיוון המשפחה של החברה של בני והיא הגיעה אחרי שכבר הזמנתי בעכו
שמחתי על כך שאנו מוזמנים למרות שאני לא מכירה שם אף אחד וזה ברמת גן
בהתחלה גם לא ידענו איך נגיע לשם אך מאוחר יותר התנדבה החברה להסיע אותנו, אך קודם נגיע לרחובות נקח את החייזרון בתום הסדר הן יחזרו לרחובות, החברה ואמא שלה ואילו אנחנו נחזור לחיפה עם החייזרון במכונית של החברה. הבנתם? גמני לא. כל זה היה טוב ויפה אך הסתבר שאת ההזמנה בעכו אי אפשר לבטל כך שבסופו של דבר חגגנו בעכו עם החייזרון והחברה שלו חגגה ברמת גן. בתום הסדר הן חזרו לחיפה האמא והבת והחייזרון הלך לישון שם.
מה לא בסדר פה אני לא יודעת. ראשית כל הן הזמינו אותנו וזה יפה, ואולי היינו צריכים לנסוע ולשלם דמי ביטול, שנית הם נרתמו לקחת אותנו, לנסע בשתי מכוניות כי במכונית אחת אין מקום לכולם, אפילו הן חשבו לישון ברחובות ולחזור רק למחרת, כל זה בשבילינו. אולי. ואנחנו אמרנו לא. זה מעליב הלא כן? אני התנצלתי, הן אמרו זה בסדר אבל נדמה לי שלא ככ קבלו את ההתנצלות.
וכך יצאנו לחגוג לבד. זה היה יפה. האוכל היה בשפע אפילו חלק גדול מהארוחה לא הייתי מסוגלת לגמור, בעצם כל המנה העיקרית. חבל האוכל היה מצויין אך אנחנו הסתכלנו עליו מפוצצים כבר מהמנות הראשונות. מה לעשות געפילטע פיש, כבד קצוץ, סלטים, סלמון מעושן ואחרי זה סלמון וממולאים וכתף בקר רק כמנה ראשונה, כשהגיעה המנה העקרית כבר לא היה מקום... הצטערתי על הבזבוז המשווע...
טוב. יתכן שפספסנו את ההזדמנות ליישר את ההדורים בין המשפחות. ואכן הן חזרו להתנהגות הפוגעת שלהן. הוא נמצא בחיפה אך מוזמן שם לארוחה והוא לא איתנו. עכשיו ברור לי למה אני לא מרוצה? אולי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@