הכל חדש ונוצץ

30.4.2012 . 21  שנים עברו מאז אותו יום. בשעה זו היה עוד הכל רגיל

אני תוהה אם זה לא היה קורה איזה חיים היו לנו

איזה איש היה סוסון? האם היה גבוה בלונדיני רזה?

איזה קול היה לו?

האם היה נשוי? האם היו לו ילדים? האם הייתי עכשיו סבתא?

תמיד דמיינתי את סוסון בלונדיני גבוה עם 2 ילדים בלונדינים בן ובת שבאים לבקר את סבתא. אותי....

במה הוא היה עוסק? סוסון היה תלמיד טוב לפני התאונה. הוא היה מקבל A+ על העבודות שלו ובתעודה היה הכל A וB .

האם היה מהנדס? איש מחשבים?

איפה היינו גרים?

אני זוכרת שתכננתי לחזור ארצה כבר אותה שנה. שלא יפסיד את מה שהוא רכש כאן

איך היו החיים כאן?

האם הייתי מסתכסכת כך עם המשפחה?

אין לי מושג . לעולם לא אדע.

רבות אני חושבת על הרגעים האחרונים בהם הכל היה נורמאלי

איך הכל התנהל כסדרו

ולפתע בא הרגע ההוא שהפך לנו את החיים

הרגע שבו שום דבר לא יהיה כמו שהיה

ואתה עוד אינך יודע זאת

אתה נאחז בחיים המוכרים לך אך לשוא

30.4.91 סוסון נפל מהחלון

30.4.99 בת אחותי נולדה ובאותו יום נפטר אחיו של הדוד מגרמניה

30.4.52 הורי הכירו

30.4.45 היטלר התאבד

סוסון ממשיך במסורת של היפוך תאריכים. הוא נולד בתאריך של טביעת הטיטניק התגייס לצהל ביום בו נפלו התאומים ונפגע בתאונה ביום שבו היטלר התאבד והעולם השתחרר מהטרמינטור הזה שגרם למותם של 20 מיליון איש.

נוסטרדמוס אומר שלתאריך הזה יש משמעות של מוות

מוות ותחיה לאחריו

הוא לא התכוון לסוסון

הוא התכוון להיטלר. (כך אומרים הפרשנים)

לדבריו היטלר עוד יחזור

היטלר בחר להתאבד ביום זה במכוון כי הוא מתכונן לחזור.

וידיעה שהתקבלה זה עתה, אבא של ביבי מת היום בגיל 102

קצת לפני הנסיעה לאילת העוזרת התעופפה לה.

כבר הבנתי את בעיית המים המעופשים. את מי הספונג'ה המלוכלכים היא היתה שופכת לכיור שבמטבח וגם סוחטת שם את הסמרטוט. את הסמרטוט היא היתה שמה לי על השיש כך שהבנתי שבמשך שנה אנחנו אוכלים את הלכלוך מהרצפה. היא סתמה לי את הכיור. עוד הייתי סבלנית ורק הזהרתי אותה אך ראיתי שהיא עושה זאת שוב כאילו לא אמרתי כלום. היא המשיכה לטפל בתרופות שלנו כאילו לא אמרתי כלום ובנוסף היא השביתה לי את אחד המחשבים אני לא יודעת איך. אמרתי לה לא לנקות אותו ולא את סביבתו. גם כאן היא התעלמה והוא שוב היה מושבת והייתי צריכה לטפל בכל החיבורים שלו... בנוסף היא היתה ממלאה לי את המקרר עם אוכל שהיא זרקה מהבית. את מה שהיה במקרר שלה היא הביאה אלי במקום לזרוק לפח הזבל. היא היתה מתפארת שהיא שפית אך רוב הדברים שהביאה לי היו בלתי אכילים... שלא לדבר על כל מיני דברים שהיא היתה זורקת לי.

אמא מצאה לי עוזרת חדשה. את העוזרת שלה.

היא גם עוזרת שלה וגם של אחותי

כבר הייתי בסרט הזה שיש לשלושתינו אותה עוזרת

זה לא היה סרט ככ טוב והסתיים במפח נפש

אנ י שוקלת אם בכלל לקחת אותה או לחפש אחרת

הרציונל אומר לי לחפש אחרת

העצלות אומרת לי לקחת אותה

העצלות אומרת: אני שונאת לחפש

הרציונל אומר: יהיו צרות

העצלות אומרת: גם ככה יש צרות

הרציונל אומר: יהיו יותר. את עוד תבכי ותצטערי על כך

העצלות אומרת: תודה לך אמא

בינתיים לא באה שום עוזרת

העצלות ניצחה

כבר יומיים אני שומעת מטוסים חגים מעל ראשי. חשבתי בהתחלה שזה מטוס ריסוס מנדנד אך כשהסתכלתי ראיתי מטוסים טסים במבנה... איזה מגניב. הצוות האוירובטי של חיל האוויר עשה חזרות לקראת המפגן מול מרפסת ביתי. והיום היה המפגן עם עשן לבן...

בעוד חיל האוויר מפגין כרגיל רבים מבסיסי צהל נותרו סגורים השנה. אני מאוד מאוכזבת כי גם הבסיס של בני נותר סגור. לפני שנה הוא היה פתוח, נסעתי דרומה ושמחתי עד מאוד. השנה אין כלום. כאשר פניתי לאתר צהל נעניתי שאין תקציב. למה יש תקציב לחיל האוויר ולחילות אחרים אין? האם לנצח חיל האוויר יהיה מורם מעם תרתי משמע? אני נורא מאוכזבת. רציתי לראות את בני ולהתמלא גאווה כמו בשנה שעברה. במקום זה יש לי מפח נפש. ושוב תודה לדפני ליף וחבריה שדאגו לקיצוץ בתקציב הבטחון. אז לא יהיה יום פתוח. ילדים של אחרים יהנו מחינוך חינם ועוד כל מיני צ'ופרים. הילד שלי ישלם. מישהו תמיד חייב לשלם.

ושוב שאפו לגוגל על הלוגו החביב שהוא מכבד אותנו

יום עצמאות שמח