הכל חדש ונוצץ

האמת אני רותחת עליו. פחות מאתמול כי בכל זאת עבר לילה

אתמול נפגשנו בבת גלים. במקרה הגענו יחד. פתאום הוא אומר נלך לחוד שלא יחשבו שהגענו יחד. הופה. מה קרה? ממי אתה מסתתר פה? מסתבר שהוא יצר קשרי ידידות עם בעל הקיוסק והוא ספר לו שאני סתם ידידה. סתם ידידה? לא לא. עד כאן. אני לא סתם ידידה ואני לא מסתתרת כאן משום דבר ומאף אחד. המקום הזה הוא שלנו. יצאנו לשחות והלכתי הביתה תוך שהוא יושב שם. 

גם דיברנו על כמה דברים. ראשית הוא יצא עם תכנית שאחרי גרמניה נסע לשוויץ. רק שנינו? לא. 2 מחבריו יוצאים והוא רצה שגם אני אצטרף. סבבה. אחכ קיבל רגלים קרות והודיע למקהלה שנוסעים לשוויץ. אה ככה? אז שוב נסתתר? אלה התנאים הוא אמר. ועם מי תתחיל הפעם? ההיא לא נוסעת כי הבן הטרנסגנדר שלה עובר ניתוח בבטן. מה הוא מוציא את הרחם והשחלות? אז אתה בקשר איתה עדיין. מה בכלל אתה רוצה ממני?

ודברנו גם על המחותנת. הוא אמר אל תכעסי עליה. זה שהיא לא הזמינה אותך היה מוצדק. זה לא היא זה הבת שלה. הזמנתי גם חבר ואי אפשר היה להעמיס עליה ככ הרבה אורחים משלי. אה. היא כבר לא מסוכסכת עם הבת שלה. מה שמוכיח שצדקתי. הוא לא רצה שהיא תזמין אותי לסדר. טוב. כך עוברת תהילת עולם. next !

יופי. ישרא חזר לעבוד. ואיך אני? מבולבלת. יותר מדי מבולבלת. 

פסח עבר. אנחנו בדרך לחג הבא. יום השואה. יופי נהדר. צריך לחשוב גם עליו. יש לי הופעה עם המקהלה שלו. מקהלת השואה. אני לא ככ יודעת איך נקלעתי למקהלה כזאת. אני לא ככ אוהבת את ההתעסקות בשואה. טוב יש הרבה דברים שאני לא יודעת למה אני עושה אותם אבל עושה

טוב רציתי לסכם את פסח. התחלנו ביערות הכרמל. סיפרתי על זה? נדמה לי שכן. היה לנו מזג אוויר נהדר הבן בא לבקר למחרת נשארתי בבית כדי להתאושש. חשבתי שלא אעשה כלום בסוף היינו בשקמונה, במדרגות ונסענו לראות את אדמונית החורש. הספק יפה לכל הדעות. רציתי גם ללכת לעין חרדלית אבל לא היה לי כוח. לא נורא. 

ועכשיו אנחנו לקראת תקופה חדשה. נקווה שתעבור בשלום

אז איך היה? היה. כבר נשכח

אבל היה כיף. 15.4 היה יום נפלא. יום מושלם. לא חם מידי לא קר מידי אף ענן לא היה בשמים פשוט מופלא. שכחתי לרגע את כל אלה שלא רצו אותנו. הרי הם הביאו אותנו לשם. החגיגות התחילו ב14.4 ונסתיימו ב16.4. היה לנו שם הכל. ארוחות נהדרות בריכה פנימית עם ג'אקוזי בריכה חיצונית עם אביזרי ציפה. הופעות. היה שקט ב15.4. לא היו הרבה אנשים. מידי פעם קיבלנו ציייסרים, אבטיח. גם הבן הצעיר ןאשתו באו לבקר ועשיתי להם סיור במלון. בערב התחילו ההמונים להגיע. היה צפוף . הסדר היה קצת בלגן ונדמה כי הצוות לא ככ השתלט על ההמונים. גם 16.4 היה עמוס אבל אז עזבנו והופ אנחנו בבית.

בבית שוב תפס אותי המצברוח הרע. חשבתי על כל אותם שלא רצו אותי והכי כעסתי עליו. אני כועסת. אמנם יש לציין שהוא כל הזמן שמר על קשר להשלים את האווירה אבל אני לא יוצאת מהרעיון שאצלו זה היה בכוונה. הוא רצה להתנקם בי כיוון שהגבתי קשה על הבגידה. קשה ובלתי צפוי. הוא השב שאעבור על זה בשקט כמו כל דבר. אז הוא אמר לעצמו אני לא אזמין אותה הפעם. שתהיה לבד. אסית אותה נגד בנה הצעיר ואשתו כדי שהם יצאו רעים. זה לא הלך לו. אני לא יודעת מה הוא רצה מהבן שלי. סהכ הוא הוזמן לסדר ואם היה לך ככ איכפת שאני נשארת לבד תזמין אתה. גם הסיבה שהוא לא הזמין אותי נראית לי מופרכת לחלוטין. הסדר היה אצל בתה של המחותנת. הוא ספר שיש הרבה כאסאח ביניהן. לא ראיתי. חוץ מזה שיש לה עוד בן והיא הולכת רק לבת. אם ככ מסוכסכים אז הולכים גם לבן. היא גם לא התקשרה איתי כל אותה עת אפילו לא לברך את סוסון. הייתי שואלת אותה מה קרה איפה החברות אבל אני מחכה שהיא תגיד משהן אם לא לא. המשך יבוא.

רק אני מקווה שזאת שהוא התחיל איתה לא נמצאה שם במקרה. הכל יכול להיות