שוב המצברוח הזה. למה למה למה. מאיפה הוא בא למה הוא לא הולך? אני רוצה להפטר ממנו. להיות כמו שתמיד הייתי. אוופס...
כל שנה יש לי מצברוח בפסח. ובכלל יש לי מצבי רוח. מה היום מיומיים? נדמה שהוא אף פעם לא ייגמר אך כמו שהוא מתחיל ככה הוא נגמר ובכל זאת למה יש לי אותו בכלל?
ראשית המצב הפוליטי. הוא ככ גרוע שאני לא יכולה לדבר עליו
איתו יש לי ירידה דראסטית. אני לא מתלהבת ממנו יותר.
אין לי יחסים עם אף אחד. מבחירה.
אני לבד. פלא? לא. אבל זה הדבר שמציק לי כל הזמן. הלבד הזה.
כן. זה תמיד. אבל בכל זאת מה עכשיו? מה עכשיו ספציפית?
ספציפית אני יכולה רק להצביע על המצב הבטחוני מצב המדינה
אולי להזכיר שהסדר היה אצלי והיו בו אני סוסון חייזרון אשתו ואמא שלה. היה בסדר. עברתי את המשוכה אך מאז לא שומעים מהם. סוסון סיפר לי שהזוג חזר לרג בגלל החתולה ולמחרת חזר לצפון כי אמא שלה הזמינה. ושוב אני רואה לנכון להתלונן על כך שהזמנתי אותה לסדר והיא לא מצאה לנכון להזמין אותי חזרה. אפילו שוברת קרח לא תשבור את הקרח הזה ביננו גם לא ביני לאשתו וגם לא ביני לבני. הכל היה בסדר. קיבלתי מתנות. גם עזרו לי בסוף אבל הקור הזה מקפיא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@