הכל חדש ונוצץ

למעשה לא היה לי הרבה מה לעשות אתמול. פיניתי את רוב עיסוקי לכבוד החגיגה שלא היתה (תתפלאו, יש כאלה). אנחנו נוהגים להתקשר לברך. לא התקשרתי. אמרתי לעצמי רק לא להתרגז ולא לצייר תסריטים. הם חוגגים בלעדי, הם לא חוגגים , זה לא מעניין.

ב- 6:00 בערב הוא הגיע.  לא התכוננתי לו. למרות שהזמנתי אותו לבד לא האמנתי שהוא יעשה את זה. לא הכנתי שום דבר מיוחד. יותר נכון לא הכנתי שום דבר בכלל. הוא בא לבד. בלי אמא. הילדים התנפלו עליו בנשיקות. (גם אני אבל אל תספרו). לרגע חזר לי האבא שאבד לי בשנים האחרונות.

הכנתי לו תמונות שסרקתי מאלבום ישן הגדלתי והדפסתי אותן. הוא ביקש תמונות של סבתא. הכנתי גם 2 תמונות של סבתא. אותה סבתא מופלאה שסיפרתי עליה לפני כמה ימים.... כמה היא חסרה לנו וכמה אנחנו מתגעגעים אליה.... היא היתה גדולה מהחיים.... אילו היה אפשר להביא אותה לכאן... וגם את הדודים מגרמניה שידעתי איתם ימים טובים יותר....

הם לא חגגו אתמול במסעדה. כך אמר. הוא החליט לא לחגוג עם אף אחת משני בנותיו הניצות בתאריך עצמו. מתי כן? לא יודעת. גם לא חשוב. החגיגה כבר היתה אצלי בבית. אם יש עוד איזה חגיגה במסעדה או באולם שמחות זה כבר לא מעניין. רק שאביא לו את האירואיקה של בטהובן.

אוקיי

לא. אנחנו לא נחגוג היום.

לפחות לא אני ובני.

אמא התקשרה אמש והתחילה לברבר במוח.

כזכור היא הציעה לחגוג היום בצהרים במסעדה שפתוחה עד 4:00 PM. הבעיה היא שבאמצע השבוע בצהריים יש בצפר, אך כיוון שסוף השנה עכשיו וכמעט לא לומדים יתכן שהחייזרון יהיה בצהריים בבית.

- את רוצה לחגוג ביום חמישי? או שישי? או שבת? או בערב?

- ולמה לא כמו שדברנו?

היא התחילה לגמגם ולהתפתל

- מה בקשר ליום רביעי?

- אי אפשר יום רביעי

- אבל אפשר בערב. מה נטפלת דווקא למסעדה הזאת בצהריים?

- יש שם אוכל טוב. את רוצה מסעדה אחרת?

- אני רוצה משהו בכלל? אתם מזמינים אני באה. מה עם יום רביעי בערב?

- אי אפשר

- למה?

- כי אנחנו כבר חוגגים עם אחותך

- בערב או בצהריים

- בצהריים. במסעדה הזאת.

- אז למה אי אפשר בערב?

-

- הרי קבעת איתי ביום רביעי לא? אני לא חוגגת ביום חמישי או שישי. אני הבת הבכורה. שוב אתם חוגגים איתה וזורקים אותי. אוקיי אני לא חוגגת

- אתן צריכות לחגוג יחד

- שום יחד. אני לא יושבת לשולחן עם מי שפתחה לי תיק במשטרה על שום דבר

- מפריע לך התיק הזה?

- אני לא יושבת לשולחן עם מי שפתחה לי תיק במשטרה. שיהיה לך ברור.

- ומה יהיה כאשר הבני דודים מגרמניה יבואו? הם רוצים לראות את שתיכן יחד

- אז הם יסתפקו בכל אחת לחוד ואם הם לא רוצים לפגוש אותי לבד לא צריך

- את לא רוצה לראות אותם?

- לא אמרתי. אני לא יושבת לשולחן עם מי שפתחה לי תיק במשטרה הבנת?

- ואם היא תסגור את התיק אז תשבו יחד?

- קודם שתסגור את התיק אחכ נראה. אנחנו משפחה. במשפחה לא פותחים תיקים במשטרה ועוד על כלום. אם הייתי עושה לה משהו אז מילא

- טוב, אני אדבר איתה

- עוד לא דיברת איתה? אמרת שתדברי. כאשר הצעתי לחגוג לאבא יומולדת 80 מכובדת אמרתי כבר כמה פעמים שאני אתפשר אם תהיה חגיגה גדולה או אם היא תבטל . נכון? למה לא דיברת איתה?

- שכחתי.

-שכחת אז תשכחי ממני. ביי . אם אבא רוצה לבוא אלי הביתה היום לבד תשלחי אותו.

הבטחתי לא להתרגז....אז לא אתרגז. ישלי עוד כמה וכמה דברים לעשות היום.

אתם לא תאמינו אבל הוא בא.

לאבי ימלאו מחר 80 שנה

מה קונים לו מה קונים לו מתנה?

פר אני לא יודעת.

לגיל 60 קנינו לו ווקמן עם קלטת של הקונצרט לכינור של בטהובן אופוס 61 בביצוע יצחק פרלמן + כרטיס ברכה מנגן

לגיל 70 קנינו לו רדיו גדול עם רמקולים ו-CD של שארפ + CD של.....  הקונצ'רטו לכינור של בטהובן אופוס 61 בביצוע .... יצחק פרלמן. אחותי ואני היינו כבר ברוגז והשלמנו לכבוד יום הולדתו.

השנה לא נשלים ואני לא מתכוננת להביא לו שוב את יצחק פרלמן.... גם אני לא מתכוננת לקנות לו DVD  עם ביצוע של הקונצרט הזה אם כי זו יכולה להיות בדיחה טובה....

יש למישהו רעיון?