הכל חדש ונוצץ

אבא היום בן 83

שנה קשה עברה עליו

אבל מה אומרת אמא?

'אני יותר חולה מאבא'

היא אמרה זאת וצחקתי

צחקתי במלוא הפה

כואב לי כואב לי כל הגוף. היא אמרה

פעם ראשונה שאני שומעת שיש משהו גרוע מסרטן.

היחס שלה אליו תמיד מפליא אותי מחדש

וגם היחס שלו אליה

לא, אני לא מתערבת

פעם התערבתי ויצאתי אשמה.

הוא האשים אותי.

אני צריכה לשתוק.

היא רוצה לעשות פגישות

רק לא מתי שאני מסכימה.

היא רוצה לנצח

בסוף היא מפסידה הכל

וכולנו אחריה

או שבעצם אולי היא כן מנצחת.

והאחות מלקטת את הפירות.

משפחה שכזאת.

אני רק אגיד מזל טוב

ואחזור לענייני.

ביי

היא הזמינה לחג שבועות. כן שוב. למרות שאמרתי לה כבר את כל מה שיכולתי לומר על שמחות ומפגשים היא בשלה. כן, אמרתי לה תעזבי, אני לא רוצה, אמרתי לה לאיזה מפגשים או שמחות אני באה ולאיזה לא ושלא תזמין ושלא תתפלא. אבל אני מדברת לקירות

היא הזמינה לשבועות אמרתי אני לא באה. היא אמרה שאחותי לא תהיה אם זה מה שמפריע לי. יהיו רק הילדים שלה. כן, אוהו, עם כל המכוניות. אמרתי לא זה לא. ולמה אחותי לא תהיה? איפה היא? רק המחשבה הזאת כבר עושה לי רע.

טוב אז לא באתי. מילה שלי זו מילה סוף סוף. ביליתי במקום אחר ולא טרחתי לברר כלום.

אמרתי שאבוא ליומולדת של אבא שחל בקרוב וזה בגלל מצבו, ליומולדת 80 שלה ראש השנה ופסח. יותר מזה אני לא רוצה לשמוע על שום שמחות ומפגשים.

עוד מעט לאבא יש יומולדת. הוא צלח את השנה הקשה הזאת אבל זה עוד לא נגמר. עכשיו הוא מקבל שוב סידרת טיפולים ולא מרגיש הכיטוב

נו, מה את עושה לכבוד היומולדת של אבא? -שאלתי את אמא

- כלום. אין לי כוח. אני כבר אין לי כוח לדברים כאלה

- ובשבועות הזמנת בסוף?

- כן, אני עבדתי ככ קשה ולמה לא היית? את ברוגז?

- כי אמרתי לך שאני לא באה. לא?

אז יש לה כוח או אין לה כוח

לא לא אני לא מתערבת. זה ביניהם. כבר למדתי גם את זה.

ראיתי בפייסבוק שבני אחותי מחשיבים אותו כאחיהם

מעניין איך היא מתייחסת לזה

אני הייתי מתפוצצת