הכל חדש ונוצץ

הבן שלי שוב דפק את האוטו. שלו. יהיה מעניין...

גם ביטוח צד ג׳ אין לו. הוא יצטרך לשלם את הנזקים גם למכונית שהוא נכנס בה. איך זה שאין לו ביטוח גם נצטרך לברר כי היתה לו פוליסה והיא בוטלה. איך שלא יהיה הוא יצטרך לשלם השתתפות עצמית בגבה 1,500 שח אבל נראה שיצטרך לשלם הרבה יותר. מאיפה?

בינתיים הוא שוב אצל חברה שלו. כאילו שהיא תעזור לו עם זה יותר טוב ממני

כולם חוגגים היום. בטכניון חוגגים את יום הסטודנט עם הופעות של קפה שחור חזק, עידן רייכל ואברהם טל. בסמי עופר חוגגים את זכיית מכבי חיפה בגביע עם הופעות של משה פרץ שרית חדד וזיקוקים. במירון חוגגים את הילולות לג בעומר ובכל הארץ מדורות. ומה אתי?

אני ראיתי את החגיגה של מכבי חיפה בטלויזיה. חגיגה פגומה כמו כל היום הזה. מחר יהיה טוב יותר

יום ארוך וחסר תכלית. יום של אחרי המבול. יש המון מה לעשות ואין כלום. צריך להתארגן.

סוסון הלך לשמור על בחינת בגרות. אני לא.

אמנם הם קראו לי להדרכה אך מבית הספר לא מזמינים אותי

אולי אני צריכה להתקשר עם בית הספר

אבל אני לא רוצה להתקשר עם בית הספר

אני לא בטוחה שאני יכולה לעבוד בעבודה כזאת.

אולי בכוונה לא קראו לי. בשנה שעברה עבדתי בזה והיה לי קשה.

אולי השנה החליטו לא כדאי.

אבל לא נעים לי שלא קוראים לי.

למרות שאני לא בטוחה שאני מסוגלת.

אני צריכה לעבור בדיקת ראיה לשם חידוש רישיון הנהיגה

אני פוחדת. מכל דבר אני פוחדת.

אני פוחדת שאפסל

ולא יהיה לי רישיון נהיגה יותר.

אחזור לתחבורה הציבורית

אעזר בחייזר, אבל הוא נוטש. שוב החייזר

אני צריכה להערך לחיים חדשים...

לאט לאט... לאט לאט..

לא יודעת במה להתחיל...

הוא עדיין לא עזב את הבית אבל הוא בדרך וזה מרגיש לי נורא

האם כך מרגישה כל אם לפני שהיא נפרדת מבנה?

אני זוכרת ששאלתי את אמא בזמנו איך הרגשת והיא אמרה מצויין

על כל פנים לא מרגיש לי טוב עם זה כלל

והרי זה הדבר הכי טבעי שיש הילד הכיר בחורה ועוזב את הבית.

היא כרגע עושה איזו התמחות בחיפה והוא כל לילה ישן אצלה.

וכשאני רואה אותו אורז ונוסע לשם הלב שלי מחסיר פעימה

לא חשבתי שזאת תהיה ההרגשה. חשבתי שאשמח.

הנה בני הגיע לפרקו ועוזב את הבית. אני כבר כמעט לא רואה אותו.

אולי מרגיז אותי שהם ישנים שם ולא פה אבל הבית קטן וצפוף היא לא יכולה לישון פה בקושי הוא יכול לישון פה.

בשנה הבאה הוא הולך ללמוד בירושלים

אז לא אראה אותו בכלל

ואני חוזרת להתחלה. אשאר כאן רק עם סוסון

2 אנשים דפוקים בראש.

אולי זה כלל לא מאורע משמח שילד עוזב את הבית.

בשביל מה גידלתי אותו. בשביל מה השקעתי . 

את הפירות לא אני קוטפת

אני רק בית גידול. החממה שבה הוא גדל.

אני נותנת לו את הכלים. עכשיו הוא משתמש בהם

אני צריכה להגיד לו דרך צלחה

אבל אני רוצה להגיד לו אל תלך

תרצה אתר ביטאה את זה יותר טוב בבלדה על נערי שגדל