הכל חדש ונוצץ

כך לפחות הועדתי את היום הזה. היה לי קשה השבוע. שמרתי בגרויות ושמרתי מיצב והיה די בלאגן. במיצב המורה עזרה לתלמידים והייתי צריכה לשמור יותר עליה מאשר על התלמידים. ידוע שבחינות מיצב בוחנות את בית הספר ויש למורים מטרה שהבצפר שלהם יצא טוב אז הם עוזרים. ואני צריכה לשמור שלא תהיה כל עזרה לתלמידים לא מהתלמידים ולא מהמורה. אני באמת לא מבינה למה מורה מבית הספר אמורה לשמור על התלמידים. גם הבגרות היתה קשה ומעצבנת. מדובר בתוספת זמן של 25% שמקבלים חלק מהתלמידים אלא שהשנה חלק קיבלו תוספת של 33% או 50% וזאת ללא שום הודעה מוקדמת. יצא שישבתי ושמרתי על תלמידות עד הודעה חדשה. הייתי צריכה ללכת לחזרה

ביום שני ביקרתי סוף סוף את בני ברחובות. נתפס לו הגב. הוא אמור לשכב לנוח אך עוד פעם הוא נמצא אצל אחותה של החברה ושומר על כלב קטן.

אז הקיצר אני ממוטטת. גם בלי תסמינים נוירולוגיים.

חשבתי להתחיל לארוז לקראת נסיעה אבל לא הצלחתי

ואז בא סוסון

סוסון לא עובד ומשעמם לו. או שאבא שלו בשטח. בקיצור הוא על טורים וזה בדיוק מה שחסר לי עכשיו.

הוא עבד קצת באיזו חנות ופוטר משם. היה קצת חכם גדול, לא עובד שבת לא ככה לא ככה אז שלחו אותו הביתה.

צריך לקחת נשימה ארוכה. לנוח מהכל. מהמשפט המתקרב, מהילדים המעצבים . בינתים זה מועיל. מחר אני מקווה לקום אחרת

אין לי תסמינים של אירוע מוחי אמרה הפיזיותרפיסטית.