הכל חדש ונוצץ

אני אלופת ההחמצות. רק לאחרונה החמצתי ככ הרבה אירועים. למשל צעדת גבעת המורה. למשל יום הסטודנט בטכניון. למשל משחקי מכבי חיפה. לכן אני מקווה לא להחמיץ את חגיגת האליפות. 

צעדת גבעת המורה החמצתי מתוך פחד ומתוך עצלות. לפני שנה צעדתי את צעדת יוקנעם ורגלי קרסו. לא אומר שאני כבר לא יכולה ללכת. אבל ישבתי בבית בבאסה. יום הסטודנט אמרתי שזה לא בשבילי. הם צעירים מידי. היתה נועה קירל הדג נחש גיא ויהל חנן בן ארי. יכולתי ללכת. לא הלכתי. ככ קרוב לי הטכניון. כדורגל. אני אוהבת כדורגל ומשום מה לא הולכת למשחקים. לא אני ולא סוסון. יש לי חברה שהולכת קבוע. היא מנויה. Ok. פעם אחת שניסיתי לא היו כרטיסים. בהתחלה אמרו שעדיין לא מוכרים. אח״כ לא התעקשתי. אתמול בכלל לא ניסיתי. אמרתי המשחק חסר ערך ספורטיבי. דווקא היה משחק גדול. ושוב נאלצתי לראות אותו מהבית. חבל. משחק גדול משחק האליפות ואני בבית. אז היום לא אחמיץ. מקווה שאצא מהבאסה הזאת כבר

כן. שוב אני. הפעם לבד. עכשיו בוקר. אני עדיין מדוכדכת. מאוד. עדיין מחפשת את הסיבה. מזג האוויר? אולי. הוא? למרות הכל לא נראה לי. אולי. אחותי? סביר ביותר. חוסר המעש שלי? לא יודעת זה מזין את עצמו. אני לא עושה כלום כי אני מדוכדכת. אני מדוכדכת כי אני לא עושה כלום. זו לא הפעם הראשונה ויש תקופות כאלה. כנראה משהו יושב לי על הראש. מה זה? יכול להיות כל דבר אבל מה שמציק לי זה יומולדת 70. מה אני עושה? לאן אני נוסעת? הלו זה יום כיפור. גם יש הופעות סביב התאריך הזה וגם לו יש יומולדת סביב התאריך הזה ורצינו לעשות משהו משותף. גם לו יש יומולדת עגול... והנה משהו שאני לא רוצה לגעת בו והזמן חולף. זוכרת איך נסעתי לאוסטרליה? לא נסעתי בסוף ובדיוק כך יראה יומולדת 70 שלי. כמו שנראתה יום הולדת 40 של סוסון. מביש. ממש מביש. 

זהו? פגעתי בנקודה? לא יודעת. יש עוד. למשל היה יום הסטודנט בטכניון. לא הלכתי. יש אירועים ואני לא הולכת. חייבת? לא. גם הפעם לא קלעתי ונמאס לי לחפש

 מלכת ההחמצות אני