הכל חדש ונוצץ

ביומיים האחרונים אני ישבתי ושמרתי על אבא.

מסכן אבא, כולו נפוח, אני לא יודעת ממה.

וכך נשארתי עם אבא לבד. דבר שמזמן מזמן לא קרה.

אבא איש פסימי עוד יותר ממני ומפוכח

הוא יודע שאין לו הרבה סיכוי ומחשבות רעות העסיקו אותו.

גם אם יצא מהניתוח הזה, מהאפיזודה האחרונה הוא לא הולך רחוק

הוא יודע שהטיפול בו נכשל....

הוא גם יודע שהרופאים לא יודעים שום דבר על סרטן.

תמיד הוא היה איש פסימי ומפוכח.

אבל ישב בשקט בעיקר מול החלומות האופטימיים ההזויים של אמא

כן, אמא אישה אופטימית והזויה אבל כנראה שאי אפשר לנהל את העולם בראיה פסימית ומפוכחת

לא מגיעים עם זה לשומקום.

ועכשיו הוא יודע שאין לו הרבה זמן

אבל יש דברים שהוא שמח עליהם

שהוא בכל זאת הגיע לגיל 83

שהעולם הזה הוא חרא וחסר סיכוי

שאנחנו אכלנו מנת חרא גדולה מהממוצע

שהוא שמח שהוא ילך ראשון למרות שזה תמיד היה נראה אחרת.

כי הוא לא יצטרך להתמודד לבד אתי ועם אחותי.

כן, אמא תצטרך להתמודד לבד. אולי

אותי זה מפחיד.

כל הזמן מפחיד.

חבל שאין באמתחתי זריקה של אופטימיות.

אבל אולי נוח לו עם הפסימיות שלי.

הוא היה מרוצה מהשיחה הזאת אתי.

כי אחרי זה הוא התחיל לחייך.

אבא שוכב במיטה כולו נפוח

לרגע חזרתי להיות הילדה של אבא

רק לרגע

איכשהו שכחתי את טו באב בגלל כל האירועים. לגיטימי.

נזכרתי באיזו שיחה שניהלתי עם המטפלת בנושא אהבה

אהבה זה כואב. אמרנו , אהבה יכולה לגרום את הכאב הגדול בעולם

המטפלת היא אשה דתיה וטוענת שבעולם הדתי יש הרבה פחות כאב

הדת ידעה להגן מפי פגעי האהבה

העולם החילוני מתייסר הרבה יותר מהעולם הדתי.

בעולם הדתי אין חיפושי אהבה. יש שידוך. המומחה לעניין קרי השדכן בוחר את הזוגות המתאימים והם לרוב נשארים יחד לנצח, לא מתגרשים, לא נפרדים, עושים הרבה ילדים, כא יודע את מקומו. הבעל יודע, האשה יודעת אין בלבול.

ואילו בעולם החילוני הנאור אנחנו מחפשים. מחפשים אהבה לפעמים לא מוצאים, מוצאים את האדם הלא נכון שחשבנו שהוא כן נכון, לפעמים זה קורה לפני החתונה ונפרדים בכאב. לפעמים לוקח זמן עד שמתאוששים מהכאב. לפעמים מתחתנים עושים ילדים מתגרשים וזה עוד יותר כואב, גם לילדים זה כואב.

בעולם החרדי כל זה לא קיים.

אז לפני שאנחנו יוצאים חוצץ נגד העולם החרדי עם הפרימיטיביות שלו אולי בכל זאת יש בו משהו.

חלף שבוע

אבא עדיין בבית חולים

המצב הסתבך

דיברתי אתמול עם אחד הרופאים. סוף סוף.

הוא אמר שאבא חטף זיהום, או מהשהיה בבית החולים או מאיזה צינור.

הוא מאוד חלש ולכן הזיהום התפשט.

הזיהום גרם לדלקת ריאות, אי תפקוד של הכבד והפרשת אנזימים ואי ספיקת כליות.

נהדר!

על טיפול בסרטן כבר לא מדברים.

הם עשו שם משהו שלא ככ מובן לי ואני מקווה שאבי לא הפך לשפן נסיונות.

בכל מקרה זה לא ככ הצליח.

שאלתי את הרופא אם היה צורך לנתח אדם בן 83

הוא אמר שהיו חייבים וגם הם חשבו על זה.

יפה שהם חשבו.

אני כבר חושבת על עורכי דין.