הכל חדש ונוצץ

25.9 זיכרו את התאריך. רישמו אותו לפניכם. פול מקרטני הגדול מגיע ארצה. יתן כאן הופעה היסטורית חד פעמית. 43 שנה לאחר שנדחה, אחרי שלהקתו הכי מפורסמת בעולם נדחתה ע"י בן גוריון או שניידר אביו של יוסי שריד הוא בא לכאן. הוא לא ישחית את הנוער. הנוער שלנו כבר מושחת מזמן.

פול מקרטני האגדי. אגדה מהלכת בא לכאן ואני רושמת את התאריך 25.9 ....

כל שנה אני רושמת את התאריך הזה. עוד מעט ארשום אותו בפעם ה-55 (אני מקווה)

כן, ב-25.9.08 אהיה בת 55. איזה יופי של מתנת יומולדת...

התקשרתי אליו אתמול

איפה אתה?

בדרך לאושוויץ

נשמע רע

אני מנצלת את ההזדמנות להמשיך את סיפור המסע של אמא שהתחלתי כאן ולא המשכתי. האם אגמור אותו אי פעם? לא מאמינה. ככה אני, מתחילה ולא גומרת. אז הנה

המשך המסע של אמא כפי שסופר לסוסון בעבודת שורשים

בשנת 1941 פרצה מלחמה בין רוסיה וגרמניה. הרוסים שיחררו את כל הפולנים מסיביר. הפליטים הפולנים התפזרו לכל הכיוונים. סבתא וההורים שלה יצאו מהמקום ונסעו אשר לא ידעו. רוב הפליטים נסעו לכיוון אוזבקיסטן. הם נסעו ברכבות משא, נסעו שבועות על שבועות והיה מעט מאוד אוכל. הם היו מלאים עם כינים. עד שהגיעו לעיר קטקורגן. בעיר הזאת נשארו סבתא ומשפחתה כי לא היה להם כוח להמשיך לנסוע. בעיר הזאת הם התגוררו בתחנת רכבת עם הרבה  פליטים. כעבור זמן מה אבא של סבתא שלי השיג עבודה בבית חרושת לנקניק. המצב שלהם השתפר במקצת. היה קצת אוכל. אמא של סבתא שלי מכרה שם צימוקים, וחילקו להרבה חבילות. כשהגיעו פליטים חדשים מכרו להם את חבילות הצימוקים וכך הם התקיימו, והמצב היה טוב. לאחר מספר חודשים יצאה הודעה 'מי שרוצה לנסוע לאנגליה לבוא לרכבת' סבתא ומשפחתה הלכו לרכבת ובמקום לאנגליה הסיעו אותם לקזחסטן וחילקו אותם לקולחוזים.

את סבתא ומשפחתה הביאו לקולחוז 'אינטלה' שבאיזור טורקיסטן. בקולחוז היו בתים מחימר. בחורף כשהיתה רוח חזקה הבתים התפוררו. היה בקולחוז בית ספר פולני. ילדים פולנים באו לבית הספר למדו וקיבלו אוכל. לאחר מס' חודשים אמרו שרק ילדי פולניה יכולים לנסוע לאנגליה.....

איך היו החיים בקולחוז לא מסופר

מה קרה בהמשך, לאן הם הגיעו על כך בפעם הבאה

אנחנו נוסעים לדודה בגרמניה לקחת ממנה כסף

אמרו ההורים באוגוסט 2003

בשביל מה אתם צריכים עכשיו כסף מהם?

בשבילך ובשביל אחותך

אבל... אבל כבר קניתם את הדירה לאחותי וגם לי נתתם סכום די נכבד בשביל מה אתם נוסעים עכשו?

כן, זה בהחלט נראה לי תמוה.

הם לא יתנו לכם כלום. הם אף פעם לא נתנו - כך אמרתי

זה מה שתמיד ידעתי.

הם נסעו וחזרו

נו, הבאתם מהם משהו? - שאלתי כשהם חזרו

לא מה פתאום. סתם נסענו. הם לא נתנו כלום.

לא האמנתי להם.

ואני עדיין לא מאמינה.

אני חושבת שהם לקחו הרבה

אבל הכל הגיע לאחותי

בגלל זה היא יצאה כלכך מהר מהחובות שלה

בגלל זה היא הקימה עסק . העסק הוקם בשלהי 2003 כך כתוב בכתובים.(תוספת מאוחרת)

בגלל זה מתאפשר לה לעשות כל מיני דברים שאני יכולה רק לחלום עליהם.

לדעתי הדודה שולחת כסף החל מאוגוסט 2003

15,000 שח כל חודש והכל הולך לאחותי.

זה מה שאני חושבת שקרה עם הירושה של הדודה.

וזו הסיבה שאמא אמרה את זה בכזאת שלוות נפש.