הכל חדש ונוצץ

סתיו ברחובות

בערב כבר קריר

נגמר הכל נגמר

Ok תם החלק הראשון מתחיל החלק השני

אנחנו ביום 4 של הטיול נוסעים לכיוון קפנו או קמפנו. מקבלים את החדר במלון. לא זוכרת אם היתה ארוחת ערב כנראה שכן.

יום 5 נפתח בארות בוקר חזרה ארוחת צהרים סיור בקפנו, תחילת פסטיבל 3 התרבויות, ריקודי עם, חזרה נוספת, הופעה של רותי פרדס על חייה ושוב ארוחת ערב. כל הפסטיבל הזה הוא לכבודה של רותי פרדס - מרקידת ריקודי עמים שהיתה בתלאביב והיום חיה בהררית. היה לי הכבוד להכיר אותה כבר לפני 40 שנה בתלאביב והיום אני פוגשת אותה בחוג ריקודי עמים בטכניון. רותי היא ניצולת שואה בת שמונים בערך אבל אף אחד לא רואה. סיפור חייה מעניין כמו של כל ניצולי השואה. 

פסטיבל 3 התרבויות מדבר על יהדות, נצרות קאתולית ונצרות פרוטסטנטית. אין קשר לאיסלם וטוב שכך. בפולניה לא מכירים איסלם. אין שם מוסלמים. פולין לא רוצה אותם והם לא רוצים את פולין.

יומיים לפני פתיחת הפסטיבל בעלה של רותי נפטר. זה לא מונע את קיומו.

יום 6 נפתח אותו הדבר. ארוחת בוקר חזרה, ארוחת צהרים. הם משתדלים הפולנים האלה להעניק לנו אירוח כיד המלך וגם מצליחים. הכל על חשבון משרד החוץ הפולני. גם הסיור בוורצלב היא ברסלב עח משרד החוץ לשם אנחנו נוסעים אחרי ארוחת הצהרים. עיר יפה וורוצלב. כנסיה יפה, נהר האודר מה שסימן בעבר את מסך הברזל, רינק ומסעדות שבאחת מהן אוכלים ארוחת ערב ובית כנסת שעדיין פעיל. בדרך נתקלים ב5 נערות פולניות שובבות שחוגגות מסיבת רווקות. 

יום 7 הוא יום השיא. נפתח בועידת 3 התרבויות בה מצהירים היהודי והנוצרים על שלום ביננו, ממשיך בחזרות אחרונות מסתיים בקונצרט חגיגי ולסיום ארוחת שחיתות. האוכל הפולני הוא בערך מה שאומרים עליו אבל הפעם זה היה טעים.

ואחרי זה חוזרים הביתה למציאות העגומה שלנו

חזרתי אתמול מפולין

הטיול היה עמוס מאוד ועצמתי מאוד הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית.

עכשיו אני מנסה לעשות קצת סדר בבלאגן ולעכל

הטיול מתחלק לשני חלקים

א. טיול מקוצר בוורשה וקרקוב

ב. פסטיבל 3 התרבויות בקמפנו

בחלק הראשון של הטיול השתתפו חברי המקהלה + עוד אחד ממקהלה אחרת. בגדול הוא מזכיר את הטיול הקודם שלי בפולין עם אוירה יותר ידידותית. התחלנו בוורשה בגן ססקי שלא קשור לא ליהדות ולא לשואה המשכנו לבית הקברות היהודי, דרך ששכחתי איך קוראים לה אבל יש שם כל מיני מוצגים יהודיים וסיימנו באנדרטה של רפופורט. כן, דרך הגבורה. מזג האוויר היה מתעתע. התחיל שמשי המשיך קר וגשום כשלא לכל אחד יש את הציוד המתאים. להזכיר שזה היום הראשון של הטיול שהתחיל בלילה ללא שינה. חלק מהציוד נשאר במזוודות. בערב יצאנו לעיר העתיקה לאכול במסעדה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד

יום ב נסענו לקרקוב. כללית עיר מאוד נחמדה ולא מעיקה. בקרנו ברובע היהודי - מוזיאון גליציה, המון בתי כנסת, מסעדות, כליזמרים, שוק, ממש חמוד. לולא גיא ההריגה המקום הנורא ביותר שקיים עלי אדמות, הייתי אומרת שזאת עיר ממש חמודה. בערב הלכנו לרינק המפורסם של קרקוב. שוב מסעדה. גם כאן הייתי פעם. זוכרת שבקרנו באותם מקומות בערך ביום הראשון של הטיול והיתה הרגשה שונה. כמו לא הצלחתם לחסל אותנו גם אם השתדלתם מאוד. רואים אנחנו פה. משהו כזה

ביום השלישי בקרנו במקום הכי נוראי בעולם. היו לי מחשבות לא לבקר שם. או לנסע לעיר של אמא שלי או לטייל להנאתי בקרקוב. בסוף הייתי באושוויץ פעם שניה. כבר ידעתי מה מצפה לי אך בכל זאת צריך הרבה דמיון כדי לדמות מה הלך שם. גם הפעם לא הצלחתי. זה פשוט ככ נורא שקשה לדמיין. בערב שוב יצאנו לרינק של קרקוב למסעדה עם הופעה. אין דומה מסעדה לפני אושוויץ למסעדה אחרי אושוויץ. שמחה ועצב מתערבבים כאן בעירבוביה. אנחנו בכל זאת חיים אבל מה שעברו אבותינו זה בלתי נתפס

ביום 4 לקחנו פסק זמן מיהדות ושואה והלכנו לבקר בכנסיה של המדונה השחורה שאומרים שהיא חשובה לפולנים כמו הכותל המערבי. הפולנים הם קאתולים מאוד אדוקים וזה היה ניכר בכמות האנשים שביקרו בכנסיה.

כאן תם החלק הראשון של הטיול