זו התיאוריה החדשה שלי והיא באמת פותחת לי כמה עיניים.
משפחתי היא קבוצה כמו שאר הקבוצות שניתחתי ואני נמצאת בה במקום לא טוב
למעשה אני נמצאת במקום מאוד גרוע
אמא היא הבוס
אחותי היא הבייבי
אבא הוא המשרת
אני הקורבן
זה ההארד קור
זו התשובה הראשונית למה אני ואחותי לא יכולות לקבל אותו יחס. יש לכל אחת מאיתנו מקום אחר.
אמא היא הבוס. היא בוס שלילי לפחות לגבי והיא תעשה כל דבר בעולם כדי להקטין אותי.
אני יכולה להסביר דרך התיאוריה הזאת למה היא לא עוזרת לי או עזרה ולמה היא כל הזמן עזרה לאחותי, וכנל למה היא לא באה לבקר.
למה היא תמיד הציעה לעבור דירה בלי למכור, וזה כי היא פשוט מאוד מעוניינת שאמשיך לגור בחור הזה.
למה היא דאגה ששתינו נהיה גרושות. אמנם רצתה שנתחתן אבל תמיד היה לה משהו רע להגיד על הבעלים שלנו וליבתה לא מעט אש.
למה אחותי מתנהגת כמו אלוהים
למה טוב שאני מחרימה את החגיגות המשפחתיות
אני יכולה להסביר דרך התיאוריה הזאת הרבה דברים
כל הסיפורים שלי מקבלים לפתע אור אחר.
כאשר רע לי ואני רוצה לעזוב אמא דואגת שלא אעזוב, כי כל קבוצה צריכה קורבן ואם אני אצא לא יהיה לה קורבן אחר, ואני כל הזמן משחקת לידיה כאשר אני הולכת חוזרת הולכת חוזרת, כאשר אני הולכת היא נופת צופים וכאשר אני חוזרת היא שבה ועושה ממני סמרטוט.
כשהתרחקתי היה לי יותר טוב.
הבעיה שלי שאני הולכת וחוזרת ואם אני הולכת זה לא מספיק רחוק
אני צריכה ללכת ולא לחזור, או להלחם על מקומי, בבחינת הילחם או ברח.
וכך לפי התיאוריה הזאת התחלתי לנתח את האירועים האחרונים
המחלה של אבא מאוד החלישה את אמא. אבל כמו כל בוס היא יודעת לשרוד בתנאים קשים ונשארת בוס. הבכי שלה על כל דבר רק מעצים את מעמדה כבוס ואכן היא בוכה עכשיו איך היא ניהלה את כל הטיפול באבא עם הרגל. והיא לא מבינה איך היא עשתה את זה. אך היא עשתה את זה.
אני המשכתי את ההתנהגות הקורבנית שלי. שכחתי מה הם עשו לי או לא התחשבתי בזה אלא כמו ילדה טובה טיפלתי באבא ואכן שמעתי ממנו את המילים שאני הכי לא רוצה לשמוע. 'דפנה תמיד ישנה כשצריך אותה'
איפה הם היו כשאני צריכה?
ומה בקשר להבטחתי לעצמי שאני לא אהיה שם?
ובסוף הייתי כמו ילדה טובה?
ואיך קרה שאחרי הכל בסוף שחורי שלי מתה? זה קשור?
זה ממש אירוני. היא בכלל לא היתה מועמדת למות. אמנם דאגתי לה כרגיל אבל אחרי שהרופא אמר שהכל בסדר הפסקתי לדאוג ואז היא מתה. לאבא דאגתי יותר. שניהם עברו ניתוח שיצאו ממנו רע רק שלאבא יש עוד תקווה. לשחורי אין. התחושה שהיא לא תחזור היא נוראה.
שחורי היא חלק מהקבוצה הקטנה שאני עומדת בראשה - אני סוסון חייזר ושחורי. כאן אני הבוס
עכשיו כשאין שחורי הבית חסר, גם לה היה מקום. היא היתה הגורם המרגיע, הכיפי, היצור הקטן שקיבל את כל האהבה שבעולם וגם נתן בדרכו שלו. ועכשיו הבית שלי פגוע . זה לא אותו בית. בסופו של דבר אני נפגעתי. יש כאן משהו קרמטי למרות שאני לא יודעת בדיוק מה זה קארמה
וכך אני אומרת, לא הייתי צריכה לעזור להם. על כל עזרה שלי אני חוטפת. בשנה שעברה הבאתי להם רופא והם התנהגו אלי כמו אל סמרטוט
ועכשיו כאשר המשבר חלף אני צריכה לצפות ששוב הם יתנהגו אלי כמו אל סמרטוט.
ואכן כמה ימים אחרי מותה של החתולה נשמעות מילות ניחומים שאף אחד לא רוצה לשמוע: גמני בכיתי על מיץ מץ, אבל בכיתי עליה יום אחד, גם את לא צריכה לבכות הרבה. תבכי יום אחד וזהו. תקחי חתולה חדשה. גמני לקחתי חתולה
אבל זה לא אותו הדבר אני אומרת לה. מיץ מץ סתם נעלמה. את לא יודעת מה עלה בגורלה סביר שמישהו לקח אותה, היא גם לא היתה אצלך 5 שנים, את לא ראית אותה מתה, את לא קברת אותה, תמיד היה סיכוי שיום אחד היא תחזור. וחוץ מזה אני לא את. את תבכי כמה שאת רוצה אני אבכה כמה שאני רוצה. אני לא זוכרת שהיתה לך בבית חתולה אחרת. אולי כשהייתי באמריקה וזה הרבה שנים אחרי שמיץ מץ נעלמה. את בכית. את עדיין בוכה. למה אני לא יכולה לבכות?
כן, אני כבר יודעת, אחרי שעזרתי להם אחטוף אותה בגדול, עכשיו היא תמשיך לבקש ממני עזרה. כמו שהיא בוכה על הרגל שלה. זהו הסיפור נגמר. האפיזודה חלפה. אבל היא לא תרפה ממני. היא חייבת להקטין אותי.
ואכן, אתמול כל היום היא ניסתה להשיג אותי. החלטתי שאני לא עונה. בסוף סוסון הרים
דפנה איפה היית כל היום?
תשמעי, יש לי חברה שקרוב משפחה שלה חלה בסרטן, הרופאים אמרו לו שאין לו הרבה סיכוי, אז הוא לקח את עצמו בידיים ומצא איזו תרופה בקנדה. דפנה, את יכולה להשיג לי את התרופה הזאת?
אני??? למה אני? איך קוראים לתרופה הזאת?
אני לא יודעת, החברה הזאת נתנה לי איזה שם, תשאלי אותה.
אז למה שהחברה הזאת שלך לא תשיג לך את התרופה?
זה לא נעים לי. את יודעת אנגלית, , את יכולה להתחבר לאינטרנט, את יכולה להשיג לי
אני לא יכולה לחפש תרופה בלי שם באינטרנט. תקחו את עצמכם בידיים שלכם. לא שלי. החברה שלך יודעת על התרופה היא תשיג לך אותה. אם לא נעים לך ממנה אל תזרקי את זה עלי.
טוב תודה רבה לך.
עכשיו אני רוצה קצת שקט. זה הכל.
לא בא לי להיות סמרטוט