לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2011

שנה טובה


 



 

את הברכות האלה קיבלתי במייל מהמרכז הישראלי לאניאגרם ואהבתי

 

באניאגרם מחולקת האנושות ל-9 טיפוסים שונים ולכל טיפוס נשלחת ברכה משלו שמתאימה לו.

 

זה נשמע חביב יותר מאושר עושר כושר ויושר

  

טיפוס 1 - המחוקק
מבורך אתה ביכולת לדעת מה נכון וברצון התמידי לשפר את עצמך ואת סביבתך. נאחל לך השנה את היכולת להיות סבלני וסלחני, בזמן שאתה מנסה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שאתה מציב לעצמך. את היכולת לתת לעצמך את הרשות לטעות, לקבל בהבנה טעויות של אחרים ולקבל את עצמך כבן אנוש. נאחל לך השנה שלוה ושקט פנימי, יכולת להתנהל בקלילות, להירגע וליהנות מהחיים.

טיפוס 2 - המסייע
מבורך אתה בנדיבות הלב ואהבת הזולת. מי ייתן והשנה תעניק אהבה ודאגה זו גם לעצמך. נאחל לך השנה את החופש לדעת, שאהבת הזולת אליך אינה תלויה בדברים שאתה עושה למענם. מי ייתן והשנה תסכים לתת לאוהביך את ההזדמנות להעניק לך ותרשה לעצמך לקבל.

 

טיפוס 3 - הביצועיסט
מבורך אתה ביכולת עשייה, חיוניות ואנרגיות בלתי נדלות. נאחל לך השנה את היכולת לתעל אנרגיות אלה למימוש מאווי לבך האמיתיים. את החופש לדעת, שהערכתם של אחרים אינה תלויה בהישגיך או ביכולתך להרשים אותם. מי ייתן והשנה תרשה לעצמך לחשוף את רגשותיך מבלי לחשוש, תאפשר לגופך מנוחה ותשמור באהבה על הזמן שמוקדש לבילוי עם חבריך ובני משפחתך.


טיפוס 4 - הדרמטי
מבורך אתה בעומק הרגשות, ביכולת להבין את נפש האדם וברגישות מיוחדת לאנשים. נאחל לך השנה את היכולת ליהנות מהדברים הפשוטים ולהכיר תודה על המתנות בהן בורכת. מי ייתן והשנה תצליח לחיות את יופיו של הרגע ולראות את כל מה שיש לך ולא רק את החסר. נאחל לך שנה של קבלה ואהבה עצמית, איזון רגשי וביטוי עצמי מלא בעולם.


 

טיפוס 5 - המדען
מבורך אתה בתבונה עמוקה וצלילות המחשבה. נאחל לך השנה את האומץ לרדת אל מגרש החיים ולהשתתף בהם באופן פעיל. את היכולת לחלוק את תובנותיך עם אחרים ולבטא את עצמך באופן נדיב. מי ייתן והשנה תאפשר לעצמך את החיבור ללב, שלך ושל אחרים, ותמצא שלווה וביטחון בחברת אנשים. נאחל לך שנה של הגשמה ומימוש רעיונותיך המבריקים.

 

טיפוס 6 - הספקן
מבורך אתה ביכולתך להיות נאמן ומסור, לגלות רגישות לכל בני האדם ולהיות חבר שניתן לסמוך עליו. נאחל לך השנה את היכולת לבטוח בעצמך, באחרים ובעולם. למצוא את האומץ לגבור על פחדיך וספקותיך ולצעוד ללא היסוס בשבילי החיים. מי ייתן והשנה תתחבר אל ההדרכה הפנימית שבתוכך ותחוש ביטחון ואמונה בדרכך.


 

טיפוס 7 - הנהנתן
מבורך אתה בשמחת החיים, באהבת האדם וביכולת לראות את האור בכל מצב. נאחל לך השנה שמתנות אלה יסייעו לך לעמוד מול קשיי ההווה, את היכולת להיות נוכח באופן מלא בכל רגע, מבלי לברוח אל העתיד. מי ייתן והשנה תחוש סיפוק עמוק ממה שיש לך, תנטע שורשים ותזכה לקטוף את הפירות שהשקעה והתמדה נושאים עמם.

 

טיפוס 8 - הבוס
מבורך אתה בעוצמה ותשוקה גדולה לחיים, ביכולת לשחק בגדול, לגונן על החלש ולהילחם על מה שצודק. נאחל לך השנה את היכולת לתעל את הכוח שניתן לך, לבנייה ולעשיית הבדל מבורך בחייך ובחיי אחרים. מי ייתן והשנה תנוח ממאבקים, תיהנה מעוצמתה של שותפות, תפתח את לבך הרחב, ותזכה לכבוד והערכה שבאים מאהבה.

טיפוס 9 – משכין שלום
מבורך אתה בשקט פנימי, בשלווה עמוקה וביכולת לזרום עם החיים תוך אמונה בכל הטוב שהם מזמנים. נאחל לך השנה שתכיר בעוצמתך וביכולתך להשפיע על סביבתך. שתרשה לעצמך להיות ער ונוכח לחיים במלואם. מי ייתן והשנה תמצא את מקומך שלך בעולם, את הכוח לצעוד בדרכך והאומץ להשמיע את קולך.
 

 

 

 

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 29/9/2011 09:16   בקטגוריות ראש השנה  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של uengxrbmuxh ב-17/2/2013 10:08
 



געפילטע פיש


דדיני בואי לקחת געפילע פיש - כך אמא - הוא לא יצא לי טוב, אני לא יודעת מה קרה. הוא התפרק לי לגמרי אבל הוא יצא טעים. ואחותך הזאת. היא אמרה שהיא באה לראות איך עושים את הגעפילטע ולעזור לי. היא לא באה. ראית דבר כזה? היא רק חושבת על עצמה

- נו, אני אומרת לך את זה מזמן.

טוב. באתי לקחת את הגעפילטע כמו שאמא אמרה הוא היה טעים ומפורק. התישבנו לנו בסלון. קשקשנו על דא ועל הא, אני לא זוכרת בדיוק על מה. קצת על האקס הנחמד שלי שלא רוצה לקבל את סוסון בביתו בארהב ולא רוצה לשלם טיפולים, קצת על האקס הנחמד של אחותי שהפך להיות מיליונר ולא רוצה לתת שום דבר לילדים שלו. רק לאחרונה קיבל 2 מיליון $ כי המוצר שלהם נכנס לסל הבריאות ולאחותי אין שום חלק בזה, והיא רוצה חלק בזה, זה משגע אותה, יש לה רק סניף אחד ולהוא יש אימפריה. ואיזה בית יפה הוא קנה לעצמו. בטח שווה 6 מיליון. ושוב שהוא כזה חרא שלא נותן כלום לילדים שלו. קצת על הבן הגדול שעובר בקרוב לגור עם החברה שלו והבן הקטן שגר בתלאביב ואין לו כמעט מה לאכול. גם דברנו על האוטו, לא אני לא מפסיקה לדבר על האוטו. לא מוותרת.

ואז בא הבן הקטן עם האוטו החדש של אמא שלו. הוא בא לקחת את אמא לבית האבות פתח את הפה והכל נראה לגמרי אחרת.

אז ככה. את ראש השנה הם חוגגים כולם בביתה של אחותי.

מי זה כולם?

כל המשפחה של אבא שלו. האבא שלו, קרי האקס המיליונר שלא רוצה לשלם שכד לילדים שלו, הסבתא מצד אבא, האחיות של האבא וילדיהן

ומה עם החברה ההיא שאמא אמרה שאחותי חוגגת איתה?

איזה חברה גם היא תבוא? - שאל הבחור - אני לא יודע על זה. אני לא סובל אותה. היא כזאת מטומטמת.

מה עם שכר דירה? - שואלת אותו אמא

זה בסדר, אני מסתדר - ענה הוא - הרבה יותר כיף בתלאביב מאשר בחיפה.

הלכתי

בדרך חשבתי על כל הקטע הזה וכל נימת הפיוס שלי הלכה לעולמה.

בעצם, לאן הוא לוקח את אמא? לבית האבות או לבית אחותי? איפה אמא הולכת לעשות את החג? האם יש מצב שאמא לא תהיה שם? האם זה עוד תרגיל של אחותי? האם לא זרקו אותנו בחוץ? הרי אמא בהתחלה הזמינה ואז אחותי סידרה לאבא בית אבות ואמא החליטה לא להזמין אלא להיות עם אבא בבית אבות. ובסופו של דבר נראה לי שאמא תהיה בבית אחותי עם כל המשפחה שלה. אבא בבית אבות, אני לא מוזמנת...

טוב, פעמים רבות הם חגגו ואני החלטתי לא לבוא. אז עכשיו החליטו בשבילי לא לבוא. זה כמעט אותו הדבר אך יש הבדל אם אני זורקת את עצמי בחוץ או זורקים אותי בחוץ. היא מסובבת את כולם על האצבע אחותי.

טוב, אז אנחנו בחוץ. כמעט כמו כל שנה הולכת לבית מלון.

אבל אני מרגישה חרא. מהכל. ממה שקורה, ממה שיקרה, ממה שאולי יקרה. אני מרגישה שאחותי עושה כאן תרגיל גדול. תרגיל שבסופו הדירה של ההורים תהיה בידיה. כמו האוטו. יש לי כבר תסריט מוכן. אני מקווה שהוא לא נכון ואני סתם פרנואידית הוזה. אמא תעבור לגור אצלה כאשר הבן הגדול יעבור לגור עם החברה שלו. ואני יכולה רק לראות מנגד איך הכל מתמסמס לי.

נחיה ונראה

שנה טובה

בינתיים נהנה ממה שיש

 

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 28/9/2011 16:32   בקטגוריות חגים, ראש השנה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נוסעת ב-30/9/2011 18:37
 



אז מה יהיה בחג?


אני מזמינה לחג - אמרה אמא לפני מס' שבועות

אוףףף שוב נהיה ביחד חשבתי לי וכבר דמיינתי לי את אחותי באה עם 4 מכוניות, אולי גם נוכל לדבר גם על האוטו של ההורים שנמסר לבן אחותי, כל הילדים שלה יהיו שם, וענבל הזאת שסוסון לא רוצה לפגוש וכבר חשבתי לבוא לא לבוא ואיך אנחנו מתחמקים כרגיל, אבל לא, לא נהיה ביחד. אמא רק מכינה געפילטע פיש, תחלק אותו בין כולנו ותחגוג עם אבא בבית אבות. זה מה שהיא אמרה.

אז מה באמת אנחנו עושים?

אחותך תחגוג עם החברה שלה, אפילו אמא שלה תהיה שם - אמרה אמא

כן, עם החברה, כמה פעמים הסתבר שהחברה זה המאהב הזה. אבל מה בכלל איכפת לי איך ואיפה היא חוגגת בכלל לא שאלתי. יותר מעניין איפה אני חוגגת. בבית? במלון? יש זמן להזמין מקום? אולי חב"ד עושים משהו? או עמך? זה כבר כמו בית תמחוי... לא יודעת...

אמא אתמול הזמינה אותי לארוחת צהרים. שרידים ממה שהעובדת בישלה. לא היה הרבה אוכל. זה מה שאכלתם בשנה האחרונה? כן, זה הכל. זה לא מספיק. זה נש, זה לא אוכל. מי יודע איך הם היו מטופלים בשנה האחרונה...

הבית ריק בלי אבא. לא , לא עצוב, להיפך. כאילו הבית השתחרר מהמועקה, מהמחלות, מהמוות. הבית נקי כמו פעם ובכלל כמו פעם. כשהייתי ילדה. כשגרתי בבית הזה. פעם כשבאתי הביתה רק אמא היתה. אמא לא עבדה, כל הזמן היתה בבית, אבא עבד כל היום מ 6:00 בבוקר עד 7:00 בערב וכשהגיע הביתה הלך לישון. התיישב על כורסא ונרדם. פתאום שוב אותה תחושה, רק אמא ואני בבית...

אמא מבקשת שאסיע אותה לאבא. אה, בשביל זה היא הזמינה אותי. נצלנית. לא , לא נורא, אני יותר מדי קשה בשנה האחרונה. אני עוד אצטער על זה. זה לא מחמיא לי בכלל. אז מה אם עזרתי? אז מה אם היא צחקה עלי? אני גם כן. אסור להגיד לי מילה? כל כך שברירי הכל? אני ממש רסרית. אני צריכה לבקש סליחה. לא הייתי בסדר. קראתי את הפוסטים מתחילת המחלה של אבא. בשביל זה יש לי בלוג. אני כמו פרה טובה, נותנת וכשהדלי מלא בועטת בדלי. חבל, כמעט לא ראיתי את אבא מאז הניתוח ההוא. כל השנה כמעט הוא שכב במיטה, לא ראה אור. בפעם האחרונה שהוא היה צלול הוא צרח עלי. מה קרה לו השד יודע. איך פתאום הוא איבד את צלילות דעתו. יש לי לב קשה וראש בטון. נכון שקרו דברים לפני המחלה. שלמה בר אבא אמר בטקס פרסי אופיר- אל תתחשבנו עם ההורים שלכם. תצטערו על זה כל החיים. הוא בטח יודע מה הוא אומר.

טוב, אז שתהיה שנה טובה. מה עושים בחג אני עוד לא יודעת...

 

 

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 27/9/2011 07:11   בקטגוריות חגים, ראש השנה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-28/9/2011 08:52
 



לדף הבא
דפים:  

109,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)