הכל חדש ונוצץ

הדירה של הדודה בגרמניה נמצאת כרגע במצב לא ברור.

ואני גם לא ממש יודעת מה לעשות איתה.

בכל מקרה כאשר ביקרתי שם לאחרונה היה שם ריח נוראי בחדר המדרגות

מה זה? שאלתי.

זה חתול מת - אמרו לי

טוב, אולי באמת חתול אחד נפח שם את נשמתו

אבל לאור התגובות של אחותי לא הייתי מתפלאה אם מישהו שם שם אותו

זהו. חזרתי. חזרנו. אני בבית.

אז קודם כל קצת מוזיקה

לונדון לא מחכה לי .

לונדון לא מחכה לי אבל בורגס כן. גם בבורגס היאוש נעשה יותר נוח.

בורגס עדיין מוכה הלם מהפיגוע ההוא

כשהגענו ראינו את מיתחם האוטובוסים ההוא.

למה?

מה רוצים מאיתנו?

אנחנו רק אזרחים פשוטים שרוצים לצאת לנופש. בארץ כבר כמעט אין מקום. עוד פעם אילת עוד פעם אילת עוד פעם אילת. די ראינו שמענו, היינו בכל האטרקציות, כבר לא עושים חדשות, להיפך, את הטיילת רוצים לסגור או סגרו כבר. מה זה אילת בלי טיילת והמון סודאנים. פעם היה לנו סיני. החזרנו. את הכל אנחנו מחזירים. אבל למה להרוג אותנו בחול? מה כבר עשינו? אני נולדתי בארץ, לא לקחתי שום דבר מאף אחד ואני רוצה לחיות בשקט. באירופה לא נתנו לנו, גרשו אותנו , שרפו אותנו, ועכשיו ממשיכים לפגוע בנו סתם כי אנחנו יהודים או ישראלים. הם לא באמת צריכים את המדינה הזאת. לא הערבים לא האיראנים ולא אף אחד. גם בקרקוב הרגשתי ככה. למה? מה עשינו להם שם בקרקוב? מה עשינו לגרמנים האלה?

כשחזרנו הטיסה שלנו בכלל לא היתה רשומה. אף מטוס לא מגיעה לתל אביב. אין דבר כזה תל אביב. אני יודעת. זה בשביל להגן עלינו אבל זה מאוד לא נעים.

ב. בת 60 פוקחת עין.

כן, אני בת 60. דפנה'לה כבר בת 60 אמרה הדודה מגרמניה. כן הילדה הקטנה בת 60 . אבל את כבר יותר מ-90 עניתי לה. ככה זה. הילדה הקטנה בת 60. אתמול מישהי קמה לי באוטובוס. אני לא יודעת אם זה בגלל שאני בת 60 או בגלל היד.  איך שלא יהיה אני לא יודעת מה יותר נעים להיות זקנה או להיות נכה. הרופאה הזאת. תראו מה היא עשתה לי שקמים לי באוטובוס.

העיקר להיות שמח בכל גיל. לא חשוב מה קורה באמת. את רגעי השמחה אפשר למצוא גם בתוך האפלה.

ג. מי שברך ומי שלא

טוב, אז שוב תודה לכל מי שברך אותי גם פה וגם בפייסבוק ואני הפולניה לא שוכחת את מי שלא ברך אותי

בעיקר האמא והאחות. אבל שום המאזנים שבי אומר אולי מוטב ככה. מה אני צריכה את הברכות שלהן אם הן מתנהגות ככה. לא צריך את הצביעות הזאת. יותר טוב לראות פרצוף אמיתי מכוער ולא פרצוף יפה וצבוע. ואולי בכלל עדיף ככה. כי אני יודעת מה קורה כשמברכים והקשר מתחדש. יוצא אותו חרא רק הרבה יותר גרוע. כן, אמא יקרה, הבת הגדולה שלך בת שישים, אבל את בכלל לא אמא שלי. תאכלי את הלב אמא'לה. הדודה מגרמניה כבר דואגת לי יותר ממך. טוב טוב די אמא'לה. אל תקלקלי לי את החגיגה. החיים בלעדייך נפלאים. כן, פעם חגגנו. אני זוכרת איזה מסיבת הפתעה עשית לאבא. כל האורחים על טהרת החברות שלך. וכשאת היית בת 60 הייתי באמריקה ושלחתי לך את השיר הזה. ככה זה, החיים מתקדמים ומשתנים. אני בת שישים ומה שאני מאחלת לעצמי זה לשכוח ממך. להשתחרר. לחיות טוב. בלעדיך זה טוב. נפלא רגוע.

ד. גראנד פינלה

פולקלור בולגרי אוטנטי שוב לא יצא לי לראות. הם אומרים שהטברנות כבר סגורות אבל אני לא מחפשת טברנות. אני מחפשת משהו כזה בלייב. אומרים שיש בבורגס פסטיבל פולקלור באוגוסט

וזו בכלל להקה ישראלית

אז ראינו דבר אחר מיד כשחזרנו

מופע מרהיב ביותר

ומחר זה כבר אחרי החגים. נגמרו התירוצים

בת 60 פוקחת עין.... אילו הייתי בבית עם המכשירים התקינים הייתי מצרפת את השיר הידוע

אבל אני כאן בבורגס בלובי של המלון עם ה ipad , רואה את שעותי הראשונות כאזרחית ותיקה

לגמרי לא רע. אני פה עם הבנים שלי, את שעותי האחרונות כאזרחית רגילה ביליתי בקאזינו של המלון, היתה שם הופעה של זמרת וקוסם, ובקו התפר יצאתי עם הבנים למסעדה . מסעדה ישראלית וזאת כי הישראלים התלבשו על בורגס, כמו על תאילנד, כמו על תורכיה, יוון, איביזה, ובקיצור ישראלים בכל מקום. סבבה. התפריט בעברית, המלצרים כבר למדו עברית ובכל זאת הזמנתי אוכל בולגרי מקורי. מרק עוף של אמא, כן אותו מרק עוף ניתן למצוא בכל מסעדה בולגרית שמכבדת את עצמה ושופסקה סלאטה, שהוא סלאט ירקות גם כן מוכר וידוע בתוספת אטריות של גבינה בולגרית

אחרי happy birthday עם הבלינצ׳ס חזרנו למלון, חזרתי לקאזינו הוצאתי 777 וברחתי עם הכסף. שימשיך כך אמן

בוקר. יום יפה היום כאן בבורגס. אתמול היה מעונן. ארוחת בוקר מפנקת של המלון. נשתדל לנצל אותו כראוי. ים בריכה, עדיין קריר. ואני שוב כאן בלובי עם ה ipad וה candy crush ואיתכם

הבריכה של המלון יפהפיה. המים קפואים. יש ג׳אקוזי. הוא רוצה כסף. שיהיה . גם בג׳אקוזי המים לא חמים. לפחות לא קפואים. אני חושבת על הבריכה של הטכניון. הג׳אקוזי כלול והוא חם וגם הבריכה עצמה מחוממת. בארץ הכי טוב חולפת בי הקלישאה. אבל פעמים רבות היא מוצדקת.... מים קפואים? זה לא מה שיגביל אותי. יאללה נכנסים למים. מי שאמיץ נכנס.

הים של בורגס, sunny beach לחוף הים השחור. רצועת חוף ענקית, בתי מלון, שמשיות, טיילת ענקית. אתמול הסתובבנו בטיילת. היום בחרנו את אחד החופים, מיטות, שמשיות מים שקטים וצלולים. קרים מאוד אך פחות מהבריכה. מי שנבנס למים בבריכה, מי הים זה כבר כסף קטן. לא ביג דיל. הרעב מתחיל להציק, אולי נלך לאכול משהו, הולכים לאכול , פתאום מנשבת רוח קרה הים בבת אחת משנה את פניו. ומתרומם כולו. לא יאמן איך תוך דקות הים השקט והצלול נעשה מפחד ומאיים. חוזרים למלון. בית קפה קטן על שפת הבריכה. השמש מלטפת. אין דברים כאלה. שמש קפה, בריכה והילדים כא עם הסמארטפון שלו. מי צריך יותר?

ערב. ארוחת ערב במלון עשירה למדי ולגמרי מפוצצת.

26.9 יצאנו לטיול ג׳יפים בסביבה. איתנו היו חברים מישראל וחברים מצרפת. עצרנו. שיחקנו חפש את המטמון הקבוצה הישראלית נגד הקבוצה הצרפתית. המטמון היה בקבוק שמפניה. ומי זכה? אנחנו כמובן כאשר הבן שלי מנצח על החבורה. הצרפתים לא מבינים איך זה קרה להם. הם מסתובבים סביב הבקבוק הזה כמו מסוממים. תני לי קצת שמפניה, תן לי קצת שמפניה. אשה זקנה בת 80 או 100 מוציאה כוסות פלסטיק. היא חוזרת 1000 פעם עם הכוס כדי שאמזוג לה עד שמישהי מהקבוצה אומרת לה : מספיק. הולכים למסעדה בסוף הסיור. על השולחנות יין לבן ויין אדום. נציג הקבוצה הצרפתית אוסף את היינות מכל השולחנות. בסופו של עניין הם שתויים לגמרי הצרפתים. הזקנה ההיא בת 80 יוצאת במחול. אחריה כל הקבוצה. מוזיקה בולגרית אוטנטית הופכת למקרנה ולה במבה. גם אנחנו מצטרפים. אין ספק שהצרפתים הפעם הם הרוח החיה והם יודעים טוב טוב לעשות שמח. הבן שלי מסתכל ואומר אין דברים כאלה. זו חוויה שלא אשכח. לסיום מנגנים את ההמנון הצרפתי. אני יודעת לשיר אותו עם המילים אל תשאלו מאיפה ואחת החברות הצרפתיות ממש מתרגשת מזה. למחווה היא שרה שיר לכבוד כל הישראלים, שיר של אדית פיאף ואיזה קול יש לה. מדהים. איזו אחוות עמים...

!!!!back soon