החטא ושכרו

מדגדג לי לכתוב כאן על זה, למרות שלא כתבתי הרבה זמן, וזה סוג של מעילה באמון – ובקשת מחילה, תוך ידיעה ברורה שאחטא שוב בהתעלמות (ואשוב).

שר הבטחון הוציא את ישיבת ההסדר של הרב מלמד מההסדר. נו, טוב. אי אפשר לצפות למשהו אחר מברק, הנתון בצבת בין מחויבותו לבטחון המדינה והשארות בקואליציה (אני דווקא סבור שהוא באמת מאמין בצורך להשאר שם, ולא רק הכסא מושך אותו), לבין המפלגה המתפוררת שלו והביקורת משמאל. הוא היה חייב לעשות משהו שיראה שהוא יותר מביבי נגד המתנחלים – וביבי הקפיא, אז מה נותר לו אם לא להתנגש בישיבות ההסדר?

אי אפשר לצפות גם לדבר מהרב מלמד, שכל כשרונו בתורה כנראה מתגמד מול רצונו בפרובוקציות ואמירות קיצוניות. אני אפילו לא מצפה מהרב מלמד להבין את הכשלון המוסרי שהוא מביא על הציונות הדתית בקריאותיו לסרבנות. הוא נטע זר ומשולח רסן לשושלת. רק דמיינו את הרב צבי יהודה מסרב להפגש עם שר הבטחון של מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, ותבינו את הבעיה שברב מלמד.

אבל אפשר גם אפשר להתחלחל ולמחות על דבריו של "קצין בכיר באגף כוח האדם" (למה יש לי תחושה שזה הקצין הבכיר ביותר באותו אגף?) שצוטט ב-Ynet כך: "הרבנים צריכים לדעת שכל מקרה מסוג זה, שהוא פועל יוצא מהחינוך שלהם, יביא להוצאתם מהתוכנית". הוא התייחס כמובן ל"מקרה" של הנפת השלטים שבה היו מעורבים (גם) תלמידי הישיבה.

נניח שהבעיה של ברק – והרמטכ"ל, וראש אכ"א – היא שיש להוציא את הישיבה משום שראשה מעודד לסרבנות. אפשר להתווכח על העמדה הזו. אפשר לנסות להשוות בין ראש ישיבה למרצה באוניברסיטה ולדון בגבולות חופש הביטוי האקדמי והלמדני. אפשר כמובן גם להסביר שראש ישיבה עדיף על מרצה – בסמכותו, בכוחו כלפי התלמידים, ובערכים שהוא אמור ללמד מעבר להרצאות אקדמיות גרידא. אבל אי אפשר לאיים על תלמידי ישיבות ההסדר בצורה הזו. מה שאומר הציטוט הוא לא "נדיח רבנים שהם ראשי ישיבות שקוראים לסרבנות" – עם זה אפשר עוד (בקושי) לחיות בשלום. הציטוט הזה משמעותו – נפגע בישיבות שתלמידים שמשויכים אליהם קוראים לסרבנות (=מפגינים ומביעים עמדה). קריאה כזו שקולה לאיום כלפי מוסד אקדמי לפיו אם כמה מתלמידיו יסרחו – הרי שהוא יסגר (תארו לעצמכם איך יתקבל טיעון כזה כלפי סגירת אוניברסיטה בשטחים, אבל זו באמת פלנטה אחרת). קריאה כזו היא סתימת פיות, והיא חושפת מניעים שלילים, פסולים, ובלתי מקובלים בפעולת ההתנתקות מישיבת הר ברכה.

זה כמובן הרבה יותר חמור מפעולה שנעשית בשל פעולה של הרב, שהוא הוא המוסד, הרוח החיה בו, וקובע המדיניות שלו. זה איום על תלמידים בעונש קולקטיבי. "פועל יוצא מהחינוך שלהם"? הפועל היוצא מהדברים שלך, הדובר העלום והבכיר באגף כח אדם, הוא חמור הרבה יותר מסרבנות. הנזק המוסרי בו משמעותי יותר מבודדים שפועלים בצורה לא הגיונית ולא מוסרית. הנזק המוסרי בו הוא בהכנסתו של צה"ל למשטור דעות. הנזק הדמוקרטי בו הוא בחריגה בולטת של צה"ל ממטרותיו. הנזק האמיתי בו הוא בתחילה בתהליך איום, שאולי פספסתי אותו עד עכשיו – ואומר אותו בבוטות הכי גסה: קצינים שמאלנים מנסים לכפות על חיילים את העמדות שלהם, ומאיימים בכוחו של הצבא בכך. אין גרוע מזה.

אני לא קורא לברק לחזור בו מההחלטה להוציא את הר ברכה מההסדר. עד שהרב מלמד לא יתמודד עם האחריות שלו כרב ומחנך, הוא אינו ראוי אכן לעמוד בראש ישיבת הסדר. אבל אני קורא לברק לעשות סדר בצבא. קצין שאומר דברים כאלו אינו ראוי סתם לנזיפה. הוא ראוי להדחה ולקלון בכיכר העיר, למען יראו וייראו, למען לא יעלה איש על הדעת שקציני צה"ל משתמשים בכוחם לכפיית דעות פוליטית.