החטא ושכרו

הצפירה בעשר תפסה אותי בסוף שיעור, עונה לשאלות של סטודנטים. עצרתי, עמדתי עם הפנים באולם הגדול, וחשבתי על המשפחה של סבתא שלי, שרובה נספתה בשואה. לא היה לי נעים להתפס עם דמעה, אז באמצע התחלתי לחשוב על האבסורדיות שבעמידה הזאת, ועל הטקס הישראלי הזה, ועל זה שלא ממש חשבתי על היום הזה יותר מדי. כמעט חייכתי. רק כמעט.