החטא ושכרו

מבקר המדינה כבר היה אצלי על האש פעם, אבל הפעם אני מתערב מסיבה הומניטרית, וסיפור שהיה כך היה: נכנסתי לבלוג לאחר כמה שבועות (מלחמה, מילואים, מה לא) ללא גישה, וכמובן הוא נפתח עם הודעה מהודעות המנהל, ממנה הבנתי שהמנהל - אוי לאותה בושה של חוסר ידיעה שלי - גם מנהל בלוג, ולא רק שם את שמו בזכויות היוצרים למטה. בבלוג היו חדשות חביבות, וגם הודעה של המנהל לגבי הגדרות לתוכנה חדשה של מיקרוסופט לעריכת בלוגים.

מאחר וחובב תוכנות חדשות אני, ויש לי משיכה סטייתית למיקרוסופט, התקנתי את התוכנה, הגדרתי את ההגדרות, גיליתי שהיא לא תומכת בעברית כלל - לפחות אצלי, ומאוחר מדי גיליתי גם שכל הקשה על בלוג ישן שמופיעה מבצעת בו עריכה לא ברורה ושולחת הודעות אל כולם (כן, כדי להגדיל את מספר המנוים על הבלוג שלי ולמעשה להכפיל אותה, רשמתי את עצמי לבלוג שלי. פתטי, כזה אני).

לא רציתי להשלות את שני קוראי הבלוג על אודות פוסטים חדשים, אז החלטתי מסיבות הומניטריות לכתוב בלוג. פתחתי את הרדיו כדי למצוא נושא מעניין, והמבקר - או יותר נכון, שליחו עלי אדמות, ניצב בדימוס יעקב בורובסקי - מתראיין ומסביר את החלטת הנציב לשנות את דעתו בעקבות מידע חדש שהגיע לידיו ולהמליץ על חקירה פלילית נגד אולמרט האומלל, שצרות כל העולם ניתכות על ראשו (בחיי שכל מי שמעורב בהתנתקות זוכה לעונשים מוזרים במיוחד, בעלי מקדם התעללות גבוה. אבל אני לא מאמין בזה, אז תדחיקו את ההערה הזו).

אבל זהו רק הסיבוב השני אולמרט-מבקר. רק לפני שבוע, כאשר אולמרט הודיע על החלופה משולשת הראשים שלו לועדת חקירה ממלכתית, הוא נכנס לעימות ישיר עם המבקר. הוא הציע כי תהיה ועדת בירור מדינית, צבאית, ואת העורף - כן, את העורף - יחקור המבקר. המבקר התעצבן, ובאופן מאד לא ממלכתי שיגר הודעות למערכות התקשורת לפיהן הוא דוחה את הנסיון של אולמרט להתערב בענייני המבקר. אנשי אולמרט עוד לא מיצו את יכולת הספין, ומיד שחררו הודעה המאשימה את המבקר - שופט בדימוס, להזכיר לכם - באי הכרת החוק.

וכאן מגיע החלק המשפטני הצייקני. את סמכויותיו של המבקר מסדירים שני חוקים: חוק יסוד: מבקר המדינה, וחוק מבקר המדינה (נוסח משולב) תשי"ח 1958.

ס' 21 לחוק מבקר המדינה קובע: 21. חוות דעת (תיקון: תשס"א) המבקר חייב בהכנת חוות-דעת בכל ענין שבתחום תפקידיו, אם יתבקש לכך מאת הכנסת, מאת הוועדה או מאת הממשלה. חוות דעת כאמור תפורסם במועד שיקבע המבקר.

הסעיף הזה אינו חדש: הוא הופיע כבר בחוק מבקר המדינה הישן (חוק מבקר המדינה, תש"ט 1949).

כפי שניתן להבין, התיקון שנעשה בסעיף 21 בתשס"א הוסיף לחוק את החופש למבקר לקבוע לעצמו את מועד הפרסום של חוות הדעת, אבל העיקרון לפיו מי שרשאים להנחות את המבקר לבדוק נושא מסוים (שכלול בהגדרת תפקידיו) הם הכנסת, הועדה לביקורת המדינה או הממשלה, נותר בעינו.

מנגד, המבקר נתלה בחוק יסוד: מבקר המדינה, בו נכתב בס' 6: "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה".

כמתבונן מבחוץ לי נראה ברור שהממשלה יכולה להטיל על המבקר לבצע תפקיד מסוים ושהדבר לא מתנגש עם האחריות כלפי הכנסת בלבד ולא הממשלה. זה גם עולה מהסעיף הקודם בחוק היסוד, ס' 5, שמאפשר לחוק לקבוע את תפקידי המבקר - אותם תפקידים בהם הוא אחראי לכנסת. מכיון שהחוק קבע את התפקידים - וכאמור, החוק קובע גם יכולת הטלת תפקידים על המבקר ע"י הממשלה - הרי שהדבר מתיישב עם ס' 6 ולא מפריע לו.

מנגד, גם צורת ההטלה של אולמרט היתה בעייתית משהו. ראש הממשלה אינו יכול להגביל את המבקר לחקור דווקא את העורף. הוא יכול לבקש ממנו לחקור גם את העורף, אבל אין לו כל יכולת להגביל את המבקר לעורף. זו משמעות אי הכפיפות של המבקר לממשלה, מעבר כמובן לצורך לבקר בצורה נקייה והוגנת ושאינה מושפעת ע"י הממשלה. ראש הממשלה היה צריך להתנסח אחרת. המבקר אינו "ועדת בדיקה שלישית" שלו. המבקר אמור לבדוק את כל הדברים, ומותר לבקש ממנו לבדוק עוד כמה.

אני מתרשם שהעימות עוד רחוק מלהסתיים, אבל חושש שהתוצאות שלו - מעבר לשאלת השחיתות, הכשלונות, ותפקוד הממשלה - הם שחיקה הדרגתית במוסד מבקר המדינה. ומה אתם חושבים?