החטא ושכרו

מופע האימים של נשיא המדינה השבוע רק גרם לי להרהר בנחיצות המוסד הזה. אחרי שבזעמי החלטתי כי הוא מיותר, טקסי, בזבזני, לא מתאים לאורח החיים הישראלי ובעיקר משמש מקום כליאה לפוליטיקאים לא מוצלחים או כאלו שנס ליחם - מוייצמן ועד וייצמן וקצב - חזרתי בי והגעתי למסקנה שאולי שבירת כלים נוספת - והעמדת ראש הממשלה שלנו כראש היחיד ואזרח מספר אחד של המדינה - היא אופציה רעה יותר. לא לחינם קבעו שהדמוקרטיה היא החלופה הכי פחות גרועה. היא גם מעודדת ויוצרת בחירות בין חלופות גרועות יותר ופחות בעצמה.

אבל דווקא היום באתי לא לרכל על הרגלי המין של קצב, ולא על הרגלי הרדיפה והפרנויה של התקשורת, ולא על הרגלי האשמת התקשורת של עורכי הדין של נאשמים פליליים, מקצב ועד רמון. קפצתי לרגע - אני מודה שהזנחתי, אבל בקרוב אולי אפרסם חדשות שיסבירו למה - כדי לדבר על הצעת חוק שמתסכלת אותי מאד, כבר כמה זמן - ועתה היא מגיעה לפרקה, תדון ביום ראשון הקרוב בוועדת השרים לחקיקה וכנראה תאושר, ותצא לדרך בברכת הקואליציה. אני מדבר על הצעת חוק פרס - או בשמה המלא, כפי שהוצעה באוקטובר 2006 ע"י חברי הכנסת יואל חסון (קדימה) ויורם מרציאנו (עבודה), שכותרתה הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - הצבעה גלויה)". התיקון עצמו די תמים ולא ארוך: בחוק יסוד: נשיא המדינה, בסעיף 7, במקום "חשאית" יבוא "גלויה". כיום, סעיף 7 לח"י נשיא המדינה קובע: בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית בישיבת הכנסת שנועדה לענין זה בלבד.

הצבעות חשאיות בכנסת הן חריג. רוב ההחלטות שמקבלת הכנסת, ובכלל זאת חקיקת חוקים, מתבצעות בהצבעה גלויה. עם זאת, הצבעות בכנסת שמטרתן בחירות - נעשות ככלל בהצבעה חשאית. כך קבוע בתקנון הכנסת, ס' 62 (ג): "בחירות הנערכות על פי חוק, ייערכו בהצבעה חשאית בכתב". שורה ארוכה של דברי חקיקה אחרים קובעים קביעה דומה. מבקר המדינה נבחר כך (ס' 7 לח"י מבקר המדינה). כך מתמנים חברי הכנסת המכהנים בועדה למינוי שופטים (ס' 6 לחוק בתי המשפט), כך נבחרים חברי הכנסת המכהנים בועדה למינוי דיינים (ס' 6 לחוק הדיינים) וכך אפילו נבחר חבר הכנסת הדרוזי המכהן בוועדה למינוי דיינים לבתי הדין הדרוזיים (אם כי במידה ויש רק חבר כנסת דרוזי אחד, לא צריך הצבעה...).

הרציונל לבחירות חשאיות בכנסת לנושא משרה נראה ברור, גם אם אינו מפורט בדברי ההסבר השונים. מקורו עוד בחוק המעבר, שקבע הוראה דומה לגבי מינוי נשיא המדינה. הוא נובע מהרצון להפוך את הבחירה האישית למונעת תכונות אישיות גרידא ולא רק כחלק מעניין פוליטי. היא חשובה גם בגלל הנבחר - לרוב מקרב חברי הכנסת, ואם לא - אז מקרב אנשי הציבור הבכירים. אסור שיהיה לו אחר כך השגות וחשבונות עם מי שלא בחרו בו, שימנעו כהונה טובה שלו. ההצבעה החשאית לכהונה מקובלת במדינות רבות. למעשה, היא בזעיר אנפין ההצבעה הדמוקרטית עצמה למינוי נציגים (לבית הנבחרים, לראשות הרשות המבצעת - לא משנה).

חברי הכנסת חסון ומרציאנו טוענים בהצעת החוק שלהם כי:

פינת פרשת השבוע של הצאצא: "פרעה הרשע עשה שיהיה חושך כדי שכל היהודים המסכנים שעבדו קשה קשה כל היום יוכלו ללכת לישון ולנוח. נכון גם אני עכשיו הולך לישון ולנוח, אבא?"