החטא ושכרו

העיתונים מוצפים בשבועות האחרונים במודעות שכותרתן "אל תתנו לחינוך הממלכתי למות". לא, לא מדובר במודעות הלוחצות על משרד האוצר להגדיל את שכרם של המורים, או לשפר את תנאי העבודה שלהם, או להוסיף תקנים. לא מדובר גם בקריאה נואשת של רשויות מקומיות לתוספת כיתות, כדי להקל על צפיפות התלמידים ולשפר את חינוכם. מדובר במודעות של "פורום הערים העצמאיות" הכולל 15 ערים, מהחזקות ביותר בישראל - ת"א, חיפה, ר"ג, רשל"צ, רחובות, גבעתיים, פתח תקווה ועוד - שראשיהם התאגדו על מנת לקרוא קריאה נרגשת לראש הממשלה - למנוע את הריגת החינוך הממלכתי בישראל, שתקרה, כך לפי המודעות, בשל קבלת חוק שמעודד - שימו לב "בתי ספר חרדיים, איסלאמיים קיצוניים ופרטיים".

אז קודם כל, לעובדות. מחקר משפטי קצר מגלה שהצעת החוק הזדונית היא הצעת חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה (תיקון מס` 5) (תחולה על מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי), התשס”ו – 2005 של חברי הכנסת משולם נהרי (ש"ס) ומשה גפני (יהדות התורה). הצעת החוק קובעת דבר פשוט: הסדרי יום החינוך הארוך שניתנו וממומנים ע"י המדינה (ישירות ע"י המשרדים וגם ע"י השלטון המקומי) לילדים הלומדים בחינוך הרשמי, ינתנו גם למוסדות מוכרים שאינם רשמיים. אלו כוללים, אכן, בתי ספר חרדיים שונים (וגם דתיים מסוימים), בתי ספר מוסלמיים, נוצריים, וגם סתם פרטיים (למשל, חלק ניכר מבתי הספר הדמוקרטיים). זוהי הצעה הקובעת שיוויון. היא מנוסחת כך בצורה בולטת: מחברי ההצעה הוסיפו סעיף בחוק שקובע מה שהיה צריך להיות ברור מראש: כי אם נקבע שבשכונה מסוימת יופעל יום חינוך ארוך (ושיעורי העשרה, ומפעל הזנה) הרי שהוא יחול על כל הילדים באותה שכונה, ולא רק על אלו שלומדים במוסדות הרשמיים.

הצעת חוק זו עלתה לשולחן הכנסת לאחר שבבג"ץ שהוגש בעניין החלת החוק על בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים (בג"ץ 8437/99) נקבע כי החוק חל רק על בתי הספר הרשמיים, הממלכתיים. בג"ץ, דרך אגב, לא נקט עמדה בסוגית השוויון – אלא קבע שלפי נוסח החוק, הוא אינו חל על בתי ספר לא רשמיים.

צעקה לא קמה אז, כשבג"ץ לא הפעיל את חובתו – שאותה הפעיל פעמים רבות – לשמור על זכויות האזרחים ועל המיעוט מפני עריצות הרוב. צעקה לא קמה עתה, כאשר קומץ ראשי ערים אשכנזיים, חילונים ובאופן כללי גזענים משתמשים בכספי הארנונה שלכם כדי להפיץ את משנת השטנה שלהם בפניכם.

וזה באמת מה שזה. קראתי פעם, פעמיים, ונדהמתי. נדהמתי בעיקר מהקלות שגזענות עוברת אצלנו. נדהמתי בעיקר מחד הצדדיות של שומרי זכויות המיעוטים. איך יכול להיות שעשרות פוליטיקאים לא התייצבו להתראיין אצל רזי ברקאי בסוגיה? איך יכול להיות שלא נשמע ברמה קולו הרוטן של גבי גזית כלפי הדעה הפרימיטיבית שבמודעה? איך יכול להיות שלא שמעתי את ג'קי לוי וזה מ"אחד נגד מאה" מדברים על זה? למה זה עובר בשקט?

למה בכלל אין דיון על השאלה הזו? אני מוכן להתדיין על ההבדלים בין החינוך הרשמי ללא רשמי. אני מוכן לדבר על החשיבות שבקידום חינוך ממלכתי שמלמד ערכים ונושאים שהרוב רוצה בהם, ושדרושים היום בעולם המודרני. אני אפילו מוכן לדבר על חובת לימודי אנגלית ומתמטיקה בחינוך המוכר הלא רשמי (שקיימת, דרך אגב). אני מוכן לדבר על התאמתו של האזרח חניך החינוך הלא רשמי למדינה דמוקרטית. אני לא מוכן לדבר על אפליה. על ילד אחד שישב בכיתה עם מזגן, מורה וסייעת, מחשב, אוכל חם, וחלונות שלמים בגלל שהוא הלך לבית הספר הממלכתי, ועל השני שיושב בכיתה צפופה, חמה או קרה, ללא מחשב, ללא אוכל, וללא חלונות בגלל שהוריו רוצים לחנכו בדרך שלהם. אין חינוך ממלכתי – חרדי, דרך אגב. אין גם חינוך איסלאמי – ממלכתי בצורה המתאימה להורים האיסלאמיים האדוקים. זו הבחירה שמציבה המדינה מולם: תשמרו על מצוות דתכם וילדיכם יסבלו, או תמירו סוף סוף את המנהגים החשוכים שלכם, ואז ניתן לכם את העולם. זו הבחירה שמציבה המדינה, דרך אגב, מדי יום, כלפי העולים (בעיקר ממדינות מסורתיות). לוז יור כיפה אור לוז יור הקצבה. זו המדינה הנאורה, הדמוקרטית, תומכת המיעוטים ומונעת העריצות שלנו, שמפא"י כבר מזמן לא בראשה. זה הפרצוף שלנו, ומישהו ניסה לתקן חלק מהכיעור בו.

וזה יותר מזה. אני רוצה להזכיר שוב מה קורה פה: קבוצה של ראשי ערים לוקחת את הכסף שלכם ומוציאה אותו על מודעות גזעניות, מכוערות, ומעוררות שנאה. הייתם מוכנים לקבל את ראש עירית נתניה מפרסמת בכסף העיריה מודעות לתמיכה בטרנספר? אז זהו, שלא.

בזמן האחרון רציתי לכתוב הרבה דברים, אבל לא יצא לי. הייתי בחו"ל, חזרתי לעומס העבודה הרגיל, השתתפתי בכנס פה וכנס שם, כתבתי הרבה – במקומות אחרים – אבל שום דבר לא הצליח להקפיץ לי את הפיוז כמו המודעה הזו, המוניציפלית והתמימה. צריך לקום לרחובות על אובדן ההנהגה, על השחיתות, על החינוך וההשכלה הגבוהה, על האנטישמיות מבחוץ ועל שנאת הזרים מבפנים. אולי. צריך לצאת לרחובות על השחתתנו המוסרית המלאה, בגלל המודעה הזאת, בטוח. צריך לקחת את ראשי הערים הללו ולהעמיד אותם בקלונם בכיכר העיר. לא, לא להרוג. מספיק שישימו מולם מקהלה של ילדים חרדים, שלא קיבלו יום חינוך ארוך, כי הם לא חברים שלהם.

ולפינת הצאצא: מכירים את הפרומו המעיק לסרט של השחקן הנהדר צחי גראד, שנקרא "תנועה מגונה" ובו קרן מור עומדת ליד מכונית שהדלת שלה נרמסה? אז הוא רואה את זה בטלוויזיה, ואומר: "אבא, למה האיש דרס לה את הדלת? זה בגלל שהיא לא לקחה אותו לבית כנסת לקבל את התורה? חבל!".